עידן הקורונה זרק לפח את האידיאולוגיות הטהרניות עליהן גדלו התפיסות הכלכליות של המאה ה-20. הערכים המוחלטים של חירות הפרט, הזכויות לתנועה ולקניין, חיים על פי דרך ואמונה דתית נדרסו כולם אל מול הצורך הקהילתי להתמודד עם המגיפה.
כוחן המוחלט של הממשלות התגלה כחסר אונים מול קהילות שנותרו עיקשות ברצונן לשמור את אורחות חייהם, גם במחיר סיכון חיים.
למרות זאת, רוב אזרחי העולם קיבלו כמובנת מאליה את ההתגייסות הכוללת למען ניצחון על המגיפה, והותירו אותנו עם סימני שאלה לגבי התקפות והרלוונטיות של תפיסת השוק החופשי.
האם הסוציליאזם יביס את הקפיטליזם? איך תיראה הכלכלה ביום שאחרי הקורונה?
ואולי, גם הפעם.. מציון תצא תורה: כלכלה יהודית.
ספר ויקרא, האמצעי מבין חמשת חומשי התורה, מכיל בתוכו את הלכות בית המקדש, המספרות איך התנהל המקדש ואיך הוא אמור להתנהל כשיקום בית מקדש נוסף, אך מה אם בתוכו חבוי גםו צופן, תכנית פעולה כלכלית, שמשרטטת לנו את הדרך לאזן בין פרט לקהילה, בין יצירה לחסד, בין שגשוג הפרט לרווחת החברה.
מייקל אייזנברג, אחד מאנשי העסקים המובילים בישראל, חושף בשבט שואג את צופן ההתנהלות הכלכלית שיכול לאזן בין השוק החופשי לצרכי הקהילה והחברה,
שבט שואג יחשוף בפניכם:
* מה הנתח המקראי שמשקיע צריך לבקש מסאטראפיסט?
* מדוע מקצועות האחווה צריכים לקבל נתח גדול יותר בעוגה?
* כיצד ניתן לשלב את מנגנון השמיטה בכלכלה המודרנית?
* כיצד כלכלת האחווה יכולה להציל את השוק החופשי?