מכתב פתוח ממו"ל סלע מאיר בעקבות מחיקת הפודקאסט על ספרו של נתניהו
"אנחנו נשליך את ביבי והמטורללים שלו לפח האשפה של (עושים) היסטוריה"
קצת אחרי הבחירות ולפני הקמת הממשלה, במסגרת קמפיין הקידום של הספר ביבי: סיפור חיי עלה לנו הרעיון להושיב את רן לוי, הפודקסטר של "עושים היסטוריה", עם מי שהיה אז בדרך להפוך שוב לראש הממשלה, בנימין נתניהו.
רן קצת חשש; המועדון החברתי שלו שמאלני ולפיכך לא סובלני לדעות אחרות, אבל העניין והעובדה שמדובר ביהודי החשוב ביותר של דורנו הכריע.
אחד התנאים לקיומה של דמוקרטיה, הוא היכולת לנהל שיח תוך שמירה על כללי הגינות בסיסיים. יחד עם הפרק זרק רן לפח את האינטגרטי שלו כשמינף הכנסת אורחים של אדם שפתח בפניו את ליבו בכדי ללעוג לו ולעלוב בו. העובדה שמדובר באדם שהקדיש את חייו למדינה לא מוסיפה נקודות. מכוער ומצער. https://t.co/xqMjfRmsie
— Rotem M.Sella | רותם מ.סלע 🇮🇱 (@rotem_sella) March 21, 2023
עברו מספר חודשים, הרפורמה המשפטית נולדה ואיתה גל מחאות ושיח מטורף שמצייר את הממשלה וקברניטיה כאוסף של דיקטטורים בדרך שמבקשים לחסל את הדמוקרטיה ולהקים פה תיאוקרטיה יהודית בהשראה איראנית-הונגרית.
לא צריך להיות אפלטון בכדי להבין שמדובר בפרשנות מנותקת מהמציאות. מחקר השוואתי עם מערכות משפט דומות בעולם מעלה שגם אחרי רפורמה מלאה נהיה במציאות די דומה לדמוקרטיות כמו בריטניה או קנדה, כאשר בנוסף אצלנו במדינה היהודית יש לאנשים כבוד וחיבה אחד לשני, ויחס אגבי לחוק. כך לא מתחילות דיקטטורות.
למעשה, הסכנה האמיתית שהתעוררה בחודשיים האחרונים היא לא ההנחה על השולחן של שינויים לגיטימיים (שאפשר וראוי להתווכח עליהם) בשיטת המשטר, אלא טירוף שגרם לאנשים טובים לזרוק את הנורמות הבסיסיות שמאפשרות לנו לנהל פה דמוקרטיה.
לפני הרפורמה רן לוי היה אזרח בעל דעות שמאלניות, שמצביע למפלגה אחרת ממני אבל מתווכח איתי כאזרח לאזרח. הייתה לו את המסוגלות לשמוע ולהשמיע אדם גדול שמייצג דעה אחרת. למעשה, זה היה לו ברור מאליו.
בישראל לא התרחשה מהפכה משטרית, אלא מהפכה חברתית חשובה לא פחות. חלק מהליברלים של השמאל הפכו את עורם והפכו לפאשיסטים, את תאוות הידע, הפתיחות המחשבתית והדיאלוג הם החליפו בזעם עיוור שדורס את כל כללי ההגינות וההתנהלות הבסיסיים של אנשים בחברה דמוקרטית (או סתם של אנשים בוגרים).
במקרה הזה כשאדם - ובודאי כשאדם גדול המקדיש את חייו לטובת הכלל - פותח בפניך את הדלת והלב, ומקדיש שעתיים בכדי לשוחח איתך בפתיחות, המינימום הנדרש ממך כבן אנוש הוא לא למנף את המחווה הזו בכדי לעלוב בו וללעוג לו.
רן נכשל במבחן הבסיסי הזה, והאמת, מקריאה של השרשור שלו בטוויטר קשה לכעוס עליו. הוא מבולבל, כועס ובטוח בודאות ותמימות של ילד שאם זה תלוי בנתניהו ויוזמי הרפורמה המדינה שכולנו אוהבים תגיע בקרוב לסופה.
אנחנו לא צריכים לכעוס, אבל אסור לנו לוותר. אנחנו נמשיך להילחם בשנאה, בבורות, בפודמנטליזם, בצרות המוחין ובצנזורה, כי אין לנו חברה ישראלית אחרת ואין לנו ארץ אחרת.
בכדי להילחם בבורות שמולידה שנאה, אנחנו מזמינים אתכם ללמוד, לקרוא, לדעת. את ספרו של נתניהו בו מתאר את סיפור חייה של מדינת ישראל דרך עיניו ועיניי משפחתו; את ספריו של שמחה רוטמן המתאר ברוגע ובנימוק את קורותיה של גניבת השלטון הזוחלת של המשפטנים מידי הציבור; את הספר של ארז תדמור, את 'ניידים ונייחים' מאת גדי טאוב (שסולק ממערכת הארץ כדי שקוראי העיתון לא ישמעו דעה מנומקת אחרת) שמתאר היטב את נקודת השבר בין המחנות הפוליטיים ואת ההבדלים ביניהם; את ספריו המלמדים והמהנים של טוביה טננבום; ועוד רבים וטובים.
בתקווה לימים טובים לעם ישראל,
רותם סלע,
מו"ל סלע מאיר-שיבולת.
Hebrew