אחד מנכסיה הגדולים של ישראל: כך טיסות נתניהו מעצימות את המדינה
טיסתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לביקור מדיני באיטליה, עליה סיפר כי היא "מקום נוח למפגשים חשאיים עם גורמי ממשל אמריקאיים באדמת אירופה", היא הזדמנות מצוינת להיזכר בהישגים הלאומיים שטיסותיו הביאו בעבר למדינת ישראל.
"בשעה שהמהפכה היזמית והטכנולוגית בארץ ובעולם בעיצומה, השקעתי כל מאמץ לפתוח שווקים כלכליים ומדיניים חדשים לישראל כבסיס לכריתת בריתות בינלאומיות חדשות", כותב נתניהו בספרו שיצא לאור לאחרונה ובו סיפר את סיפורה של ישראל דרך עיניו שלו. והוא ממשיך:
"נוסף לארבעת ביקוריי באפריקה, טסתי לאמריקה הלטינית וביקרתי בברזיל, במקסיקו, בקולומביה ובארגנטינה — ביקורים ראשונים של ראש ממשלה ישראלי מכהן במדינות אלו. קיימתי ביקורים מדיניים גם באסיה, כאמור — ביפן, בסין, בהודו ובסינגפור — ובאוסטרליה.
בסלוניקי נפגשתי עם מנהיגי יוון וקפריסין. סיכמנו על ברית אזורית משולשת במזרח הים התיכון. ביקרתי באזרבייג'ן ובקזחסטן, שתי מדינות מוסלמיות גדולות, ולאחר מכן ברוסיה, ושוחחתי עם מנהיגיהן על כניסתה של ישראל כנספחת לגוש המסחר האסייתי בן 15 החברות המכונה "השותפות הכלכלית האזורית המקיפה" (RCEP) בווילנה פגשתי את מנהיגי שלוש המדינות הבלטיות, ליטא, אסטוניה ולטביה. בבודפשט נפגשתי עם מנהיגי רביעיית וִישֶגְרַאד (V4 — פולין, צ'כיה, סלובקיה והונגריה) — בפסגה שאירח ראש ממשלת הונגריה הפרו־ישראלי, ויקטור אורבן.
חתמנו עם המדינות הללו על אמנות מס ועל הסכמי השקעות סחר וחילופי טכנולוגיה. בדרך כלל הבאתי איתי לחו"ל משלחות של אנשי עסקים ישראלים שנפגשו עם עמיתיהם המקומיים, וראשי המדינות הללו נהגו כך גם הם כשביקרו בישראל.
בפגישה סגורה בבודפשט ביולי 2017 עם מנהיגי קבוצת וישגראד יצאתי חוצץ נגד מדיניות האיחוד האירופי הכורכת בין הסכמים טכנולוגיים עם ישראל להתקדמות מדינית עם הפלשתינים. "הם השתגעו שם בבריסל?" קולי רעם. "אנו חיים בעידן טכנולוגי, וישראל היא מעצמה טכנולוגית. הם יורים לעצמם ברגל". בגלל תקלה טכנית, העיתונאים שהיו מחוץ לאולם שמעו באוזניות את דבריי החריפים נגד הפקידות הבכירה של האיחוד האירופי בבריסל ומיהרו לשדרם. במקום לסגת ולהשמיע תירוצים, נכנסתי שוב הישר לקו האש.
בביקורי במטה האיחוד האירופי בבריסל כעבור כמה חודשים העברתי אותו מסר בדיוק — אם כי במילים מעודנות יותר — ל־28 שרי החוץ האירופים שנפגשו איתי. מפגשים חובקי עולם אלה לקידום החדשנות הישראלית ולביסוס יוקרתה של המדינה היו מנוגדים בחריפות לעשייתם של ראשי הממשלה הישראלים בעבר. בששת העשורים הקודמים ביקרו מנהיגי ישראל בעיקר בצפון אמריקה ובמערב אירופה, בהתבסס על ההנחה שזהו הלב הפועם של הקהילה הבינלאומית. על פי רוב הגיעה לשם ישראל כמי שמבקשת טובות מדיניות וכלכליות.
כל פעילותי כראש הממשלה נועדה לשנות את המשוואה הזאת — והיא השתנתה בגדול, לבלי הכר, במקביל לטיפוח עוצמתנו הרב־ממדית. עכשיו הגיעו מנהיגי מדינות לישראל לא כדי לתת אלא כדי לקבל; להשיג מאיתנו מה שהם זקוקים לו — מטכנולוגיה אזרחית פורצת דרך ועד סיוע ביטחוני ומודיעיני נגד טרור. הממשלות הזרות לא התעניינו בתלונות הקבועות של ההנהגה הפלשתינית.
לכל היותר, כמה מהם יצאו ידי חובה במילים שבלוניות על הצורך למצוא פתרון לסכסוך. מדי פעם הזכירו את עניין שתי המדינות, ולעיתים רחוקות ביקרו ברמאללה. אחרי תשלום מס השפתיים המתבקש, היינו מגיעים לעניין האמיתי שהתכנסנו לשמו — חיזוק הקשרים הכלכליים והביטחוניים בינן ובין ישראל.
אפילו מדינות מערב אירופה אימצו בהדרגה את דפוס הפעולה הזה. אף שהן עדיין ייחסו משקל לסוגיה הפלשתינית, גם הן רצו ליהנות מיתרונות הטכנולוגיה הישראלית. בביקוריי באירופה ביקשתי לפגוש את ראשי קהילת העסקים — בלונדון, בפריז, בברלין, ברומא. רבים נענו לכך והגיעו ברצון. מן הצד השני, מנהיגי אירופה שבאו לישראל הביאו איתם משלחות עסקים לתערוכות טכנולוגיות שארגַ נו במיוחד בעבורן. ישראל, שבשנותיה הראשונות נודעה כיצואנית תפוזים ויהלומים, זכתה כעת להכרה כאחת ממעצמות ההייטק המובילות בעולם."
—
זהו קטע מתוך ספרו האוטוביוגרפי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בו ניתן להבין כיצד רואה נתניהו את ישראל, את יחסיה הבינלאומיים ואת תפקידו כראש הממשלה. בספר נתניהו מאפשר לנו מבט מבפנים על החדרים הסגורים והרגעים הקטנים שקרו בהם, ואשר עיצבו את הרגעים הגדולים שמרכיבים את המציאות הישראלית.
להזמנת הספר במחיר מוזל או במבצעי חבילות הספרים המיוחדים שלנו היכנסו לקישור:
Hebrew