• מדוע השמאל הסוציאליסטי שינה את פניו לשמאל רדיקלי?
• כיצד העושר הפך לדבר בזוי?
• איך מהפכת הפועלים הפכה לפוליטיקת הזהויות?
• ואיך נאום חרושצ'וב הוליד את הפוסטמודרניזם?

תשובות לכל השאלות האלו תוכלו למצוא בפרק "משבר הסוציאליזם" מספרו הפונדמנטלי של סטיבן ר"ק היקס, פילוסוף קנדי-אמריקאי מוערך, אשר מנתח ביד אמן כיצד הפוסטמודרניזם השתלט על חיינו, גרם לנו לרסק את מושג האמת וביטל היכולת שלנו לקבוע את גורלנו.

אולם, ההשתלטות של הפוסטמודרניזם לא נבעה מיתרונו הפילוסופי, תחכומו הרעיוני או היכולת שלו להפוך את העולם למקום טוב יותר, אלא במידה רבה בדיוק ההפך. הפוסטמודרניזם השתלט על חיינו בגלל שהסוציאליזם נכשל, אבל לא וויתר. הוא חיפש לעצמו יורש.



הסיפור של הסוציאליזם של מרקס הוא סיפור ידוע: מרקס היה בטוח שהקפיטליזם יקרוס אל תוך עצמו, שהמדינות הקפיטליסטיות יתדרדרו לעוני מחפיר, ושהפועלים ייצאו למרוד כנגד בעלי ההון, ייקחו בעלות על כל הרכוש, ישתלטו על העולם וינהיגו אוטופיה קומוניסטית מוסרית, נעדרת תחרות ונעדרת הפסדים. המהפכה הסוציאליסטית הייתה רק עניין של זמן.

אבל זה לא מה שקרה. כנגד הפנטזיות של מרקס, המציאות הולידה תרחיש לגמרי אחר: המדינות הסוציאליסטיות הפכו למכונות רצח, המדינות הקפיטליסטיות שגשגו, מצבו החומרי של האדם מעולם לא היה טוב יותר ומידת החופש שלו מעולם לא הייתה גבוהה יותר. הפרולטריון לא התכוון למרוד, והסוציאליסטים ידעו שהם צריכים להמציא דבר מה חדש שיסביר כיצד בני האדם רק חושבים שמצבם השתפר. כנגד תודעת השפע, החירות והבטחון, הסוציאליסטים התעקשו להצביע על מה שהם תפסו בתור שלשלאות כבדות, אשר כלאו את האדם בכזב, בעבדות ובשפל מוסרי.

את השלשלאות האלו הסבירו באמצעות מה שהם קראו לו 'פוסט-מודרניזם'.

"הפוסטמודרניזם", מסביר היקס בספרו שרואה אור בעברית בהוצאת 'שיבולת', "הוא המענה של השמאל הקיצוני למשבר המוסרי אליו נכנס הסוציאליזם בעקבות הנאום של חרושצ'וב ומיליוני הנרצחים במהפכת התרבות של סין. התיאורטיקנים האלו ראו בפוסטמודרניזם את הדרך האמיתית להחרפת המאבק מול הקפיטליזם הליברלי."

היקס מסביר שהסוציאליסטים, שעתה נקראו 'השמאל הרדיקלי', היו צריכים לבקר בחריפות את הקפיטליזם במדינות הליברליות-קפיטליסטיות בשביל להשכיח את הזוועות שהתרחשו בבריה"מ ובסין. אולם, ההאשמה הקלאסית שקפיטליזם גורם לעוני ולא מספק את צרכי האדם הייתה כבר לא רלוונטית – השפע היה מובהק מדי.

לכן, השמאל הרדיקלי היה זקוק לאמת-מידה מוסרית חדשה, והם בחרו באמת המידה של השוויון. במקום העוני העושר הפך ללא מוסרי, ובמקום טענה לדיכוי כלכלי הדיכוי הפך לפסיכולוגי. יחסי הכוח הסוציאליסטים של בעל הון ופועל כבר לא היו רלוונטיים; עתה, יחסי הכוח היו יחסי כוח חדשים, פוסטמודרניים, אשר טענו כי כל האינטרקציות והזהויות האנושיות נובעות מיחסי כוח פשוטים בין השולט לבין הנשלט. והדבר הגרוע ביותר הוא, לפי הפוסטמודרניזם, שהנשלט בכלל לא מבין שהוא נשלט, משום שמדובר בשליטה עקיפה וסמויה.

כך, רגעים ספורים לאחר מותו, השמאל הסוציאליסטי קם לתחייה בצורתו החדשה, המשודרגת וחסרת המעצורים של השמאל הרדיקלי הפוסטמודרני. אולם, במקום מהפכה סוציאליסטית אלימה ברחובות, השמאל הרידקלי הפוסטמודרני שינה את זירת המאבק שלו ועבר לאוניברסיטאות. שם, בשביל להשמיד את הקפיטליזם, השמאל הרדיקלי ניסה להשמיד את השפה.

"כלי הנשק והטקטיקות של אויב אקדמי של הקפיטליזם שונים מאלה של הפוליטיקאי, האקטיביסט, המהפכן או הטרוריסט. כלי הנשק היחידים העומדים לרשות אקדמאים הם מילים. ואם תפיסת המציאות של אדם קובעת שמילים אינן קשורות לאמת או למציאות או לשכל, בקרב של אדם זה נגד הקפיטליזם יכולות המילים לשמש אך ורק כנשק רטורי.
ואם המילים הן עוד מאבק פוליטי, אז השימוש בהן צריך להשתנות, להיות חופשי יותר ולא להימצא תחת התודעה הכוזבת שמפעיל הקפיטליזם. בשביל הפוסטמודרניסט פרשנות וחקירה לעולם אינן מובילות למציאות, משום שהמציאות איננה קיימת; היא רק תכתיב מאותו המעמד השולט שלקח את הסובייקטיביות של יתר הנשלטים."

אולם, הפוסטמודרניזם נתקל בבעיה: כיצד יגרום לכל ההמונים הנשלטים להבין כי הם אכן נשלטים, אם התודעה שלהם אינה מתוחכמת מספיק בשביל להבין ששולטים בהם באמצעות עצמה עקיפה, סמויה ופסיכולוגית? היקס מסביר, שהתשובה של הפוסטמודרניזם הייתה פוליטיקת הזהויות:

"בשנות החמישים החלו לשאול התיאוריטיקנים הצנועים— האם אנו באמת יכולים לצפות מההמונים לחשוב בצורה מופשטת על ההשקפה שלפיה בתוך תוכנו כולנו אחים ואחיות? האם יכולים ההמונים לתפוס עצמם כמעמד בינלאומי הרמוני של נשלטים? יכולתם האינטלקטואלית של ההמונים מוגבלת, ואם רוצים לפנות אליהם ולהניעם צריך לשוחח איתם על מה שחשוב להם וברמה שהם יכולים לתפוס. הדברים שההמונים יכולים להבין ומלהיטים אותם הן זהויותיהם המיניות, הגזעיות, האתניות והדתיות. זהו הייתה מהפכת הפרולטריון החדשה."

כך, היקס מסביר, האוניברסיטאות, ריסוק השפה ופוליטיקת הזהויות הפכו לאמצעים החדשים אשר דרכם השמאל הסוציאליסטי הישן המשיך להתנגד לקפיטליזם הליברלי. לאמצעי מאבק חדישים אלו הוא קרא 'פוסטמודרניזם'. 
-------
קראו עכשיו את הפרק "משבר הסוציאליזם", והבינו כיצד, ובעיקר מדוע, נולד הפוסט-מודרניזם.