כשסוציאליזם פוגש מציאות

המתמודד הסוציאליסט לראשות המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, ברני סנדרס, חוזר בכל נאומיו על הדרישה להעלות את שכר המינימום בחוק הפדרלי לרף של 15 דולר לשעה. לדבריו הרף הקיים הוא "חזירות וניצול נוראי של העובדים" והוא טוען בלהט כי 15 דולר לשעה הם "רף בסיסי לקיום".

אלא שעובדים שהתאגדו בצוות הקמפיין של סנדרס טוענים שהוא עצמו משלם לעובדי הקמפיין ממוצע של פחות מ-13 דולר לשעת עבודה, ודרשו שיפעל להשוואת שכר עובדיו לפחות לשכר אותו הוא מכנה "רף בסיסי לקיום".

בתגובה, כמו סוציאל-פופוליסט מיומן וממולח, סנדרס החליט להיעתר לדרישה ולהעלות את שכר המינימום ל-15 דולר לשעה, אך במקביל לקצץ בהתאם בכמות שעות וימי העבודה של עובדי הקמפיין, כך שבתחשיב הכללי יועסקו אותם עובדים, באותו שכר, עבור אותה כמות עבודה, שתיעשה במספר שעות עבודה קטן יותר. בהצלחה לעובדים.

וסנדרס? הוא נאלץ ללמוד את מה שכל בעל עסק יודע - אם אתה רוצה להעלות את השכר בלי יכולת להעלות את תקציב ההוצאות, יהיה עליך לממן את ההעלאה על ידי קיצוץ שעות וימי עבודה, או במצב קיצוני יותר לפטר עובדים לחלוטין.

העובדים בקמפיין של ברני סנדרס אולי לא יתנחמו בניצחון המוזר שהמנהיג ה"חברתי" שלהם סידר להם, אך אנחנו נאמר תודה לסנדרס שהוכיח פעם נוספת שאיפה שהכיס של עצמך מתחיל, הסוציאליזם נגמר.

****
בואו ללמוד עוד הטעויות הנפוצות של הסוציאל-פופוליזם ועל הפתרונות הנכונים כלכלית, עם 'מדריך לא פוליטיקלי קורקט לקפיטליזם', מאת הכלכלן ד"ר רוברט מרפי. לפרטים על הספר  - הקליקו כאן