בספרו '11 כללים' מסביר בן שפירו כי "חברי השמאל לא מעוניינים בוויכוח על מדיניות, או על מה נכון או לא נכון. הם מעוניינים בוויכוח שעוסק בך, הם מעוניינים להציג אותך כמנוול מפני שאתה לא מסכים איתם. ואם הם יכולים להטמיע תחושת עליונות מוסרית זו באחרים, זה בדיוק מה שהם יעשו".

מובילי קמפיין ההתנגדות לאכיפת מדיניות ההגירה של ישראל וגירוש מהגרים בלתי חוקיים גייסו לטובת מאבקם את הכלי האפקטיבי והנלוז של הצגת ילדים בוכים. כאן בתמונה ילדה של מהגרים לא חוקיים שהצליחו להישאר הרבה שנים בישראל בוכה בפריים טיים שהיא לא מבינה למה הממשלה הרעה רוצה לגרש ילדה מתוקה כמוה.

אחת הטענות שמעלה בן שפירו נגד שיטת הוויכוח של שמאלנים היא העובדה שלכל דיון ענייני על מדיניות הם גוררים "דמויות מסכנות" להיות פרזנטורים כדי להציג את הימנים כמרושעים. 

הוא נותן דוגמא רלוונטית מאוד לארה"ב, שבה לכל דיון על מדיניות החזקת נשק פרטי התקשורת והשמאל גוררים קורבנות ירי, שמולם נאלץ לעמוד דובר פוליטי שאמור להסביר מדוע החזקת נשק איננה מרושעת. באחת הפעמים הדובר מסביר למשל שהצעת מדיניות של איסור מכירת נשק אוטומטי היא לא רלוונטית כי רוב הרציחות נעשות ממילא על ידי אקדחים. בתגובה, קרוב משפחה של קורבן ירי מנשק אוטומטי עונה לו "תראה מה נשק אוטומטי עשה לי! אתה אשם במות הבת שלי!".

מדיניות של הוצאת מהגרים לא חוקיים מהמדינה לא נובעת משנאת ילדים. היא נובעת מדאגה לילדים המקומיים, למבוגרים המקומיים, לתרבות המקומית, לחוק והסדר שהושגו בעמל רב ולחשש שמהגרים בלתי חוקיים מערערים על הסדר הזה ושיש לנקוט מדיניות שמירה על החוק שתצמצם את התופעות הרעות האלה.


שימוש ציני בילדים. מתוך דף פייסבוק של אחד מארגוני השמאל המעורבים בקמפיין

כואב הלב על הילדה המקסימה, שבמקום שאמא שלה תיקח אחריות על כך שניצלה את מערכת ההגירה המבולבלת שלנו, היא חברה לארגונים פוליטיים לטובת קמפיין רגשי חסר רסן נגד ניסיון פשוט לאכוף את מעט מדיניות ההגירה שיש בישראל.

אבל חשוב להבין שאם לא נפעיל סנקציות נגדה, כי נשבינו בקסמיה, לא נוכל להפעיל סנקציות גם נגד אמא שלה, חברותיה האמהות, חבריה הילדים ושאר האנשים שנמצאים כאן ללא היתר חוקי.

אם לא נפעיל סנקציות, נהפוך במהרה למדינה עם מיעוטים אתניים חדשים, כשקשה לנו כבר עכשיו עם חלק מאלו מהם ששייכים לארץ הזו. אין לנו את היכולת או את האינטרס לאפשר למדינתנו להפוך למדינת כל מהגריה. בטח לא כשאנחנו רואים את מה שקורה לאירופה, שאימצה מדיניות כמו זו שמובילי הקמפיין רוצים שישראל תאמץ.

כמובן שהילדה המתוקה באופן אישי לא מהווה סכנה, זו גם הסיבה שהיא הובאה למסך מלכתחילה. כי קשה לשולחיה להצדיק את המשמעויות החברתיות הברורות של המדיניות שהם מציעים, והם יודעים שהציבור הישראלי לא יהיה מוכן לשמוע על רעיון הגבולות הפתוחים שלהם, ולכן הם מעדיפים להטיח בוץ מוסרי ביריביהם. קל יותר להשיג אמפתיה לילדה בוכה מאשר לשכנע את הציבור לוותר על הצביון היהודי של המדינה. 

ישראל היא מדינה עם סטנדרט מאוד גבוה של שוויון בפני החוק, ופעילות מאסיבית של ארגוני "זכויות אדם" שמחפשים פרצות במערכת המשפטית והציבורית כדי לקצץ לישראל את כנפי הצביון היהודי, שלשיטתם פוגע בצביונה הדמוקרטי. 

האמת היא, שגם בלי המציאות הישראלית הבעייתית הזו, העובדה היא שככל שמהגרים שוהים זמן רב יותר במדינה דמוקרטית ליברלית עם שאיפה לשוויון זכויות, הם הופכים לקהילות, שהופכות למגזרים, שמשנות את צביון המדינה ומחלישות את ההומוגניות שגם ככה מאותגרת מאוד. ברור מעל לכל ספק שבישראל תופעה שכזו תרחיב את המתחים החברתיים שממילא קיימים בין הקבוצות השונות ותקשה עוד יותר על שמירתה של ישראל כמדינה יהודית. 

אי הפעלת סנקציות נגד שוהים לא חוקיים במדינות דמוקרטיות, גורם לשתי תופעות מקבילות: הראשונה היא עליית המוטיבציה של מהגרים פוטנציאלים, והשניה היא הגברת המוטיבציה של המהגרים שכר הגיעו להישאר אחרי שהאשרה שלהם פגה תוקף. 

אבל כשצופה טלוויזיה רואה ילדים מסכנים בוכים, או אב שאיבד את בתו, הוא מזדהה איתם. הוא ישר מחלק את הסיטואציה לרעים וטובים, מבלי שיהיה צורך לעסוק עניינית במדיניות עצמה.

בשל הטקטיקה הנבזית הזו, ההשתלטות הכוחנית והקרנפית הזו על המוסר, כל דיון בכל נושא נבלם ומוכרע מראש לטובת מדיניות השמאל. כי הרי אף פוליטיקאי לא רוצה להצטייר כשונא ילדים, גזען או אדם מרושע מסוג אחר.

אם לצטט מספר אחר, אז בספרו על הסיבות לחורבנה הצפוי של אירופה כותב דאגלס מאריי כי "בשל המחיר שהם נאלצים לשלם על מדיניות לצמצום הגירה, פוליטיקאים יעדיפו לנהוג מדיניות "חומלת" ו"מכילה" כלפי מהגרים ולהשאיר ליורשיהם להתמודד עם התוצאות החמורות".

לישראל אין את היכולת להישאר מדינה יהודית אם לא תפעיל מדיניות הגירה בררנית מאוד, וזה בהחלט מתחיל בלגרש את אלו שקיבלו היתר מאוד רחב ולא כיבדו אותו כשהגיע הזמן לעזוב. 

ולגבי הילדונת מהכתבה? יום אחד היא תבין שמי ששלח אותה להציג אנשים שרוצים לשמור על הפינה הקטנה שלהם בעולם כחיות אדם שונאי ילדים, הוא פשוט מנוול מרושע שמנצל אותה לצרכיו הפוליטיים.
****
לפרטים נוספים על הספר 'המוות המוזר של אירופה' לחצו על התמונה: 


לפרטים נוספים על הספר '11 כללים' של בן שפירו, לחצו על התמונה: