חזקה על חזקים: הקרב הגדול של מרגרט תאצ'ר

חזקה על חזקים: הקרב הגדול של מרגרט תאצ'ר

חזקה על חזקים: הקרב החשוב ביותר בקריירה של אשת הברזל תאצ'ר

השנים שקדמו לעלייתה של מרגרט תאצ'ר לשלטון היו שנים קשות מאוד עבור הממלכה הבריטית.
יחד עם משבר האנרגיה העולמי שפגע קשה בכלכלתה, התמודדה בריטניה עם מגזר ציבורי ענק ולא יעיל, זאת לצד איגודי עובדים כוחניים שהורגלו במשך שנים לקבל את כל רצונם וכעת הפעילו באופן שגרתי (לפעמים יומיומי) את הנשק האולטימטיבי וההרסני – השביתה.

כוחם העצום של האיגודים בבריטניה דאז נבע משילוב של שני דברים: חקיקה ששמה את איגודי העובדים מעל החוק באופן מעשי, ופחד של פוליטיקאים להתעמת עם מנהיגי האיגודים, יהיו דרישותיהם מסוכנות ומופרכות ככל שיהיו.

התעשייה שספגה את הנזק הרב ביותר כתוצאה מכוחניות האיגודים הייתה תעשיית הפחם, שהייתה תחת שליטתו המוחצת של "איגוד הכורים הלאומי של בריטניה". איגוד הכורים לא הסכים להתפשר על דרישותיו להעלאות שכר גדולות, סירב לאפשר סגירת מכרות הפסדיים והוביל במו ידיו את תעשיית הפחם העצומה להפוך לנטל שהכלכלה הבריטית פשוט לא יכולה הייתה לסחוב עוד.
תאצ'ר עלתה לשלטון חדורת מוטיבציה לשחרר את הכלכלה מהידיים הכובלות של האיגודים. היא הבינה שאם ברצונה לחולל שינוי של ממש בזירה הכוחנית הזו, עליה להתעמת עם הבריון הכי גדול בשכונה – "איגוד הכורים הלאומי".



בתגובה לסדרת חוקים ורפורמות שקידמה, ובהן ההחלטה לסגור 20 מכרות הפסדיים, הכריז ראש האיגוד על שביתה ארצית בכל מכרות הפחם, מה שצפוי היה להשאיר את אזרחי בריטניה ללא אספקת חשמל. אבל, למזלם הגדול של אזרחי הממלכה, אשת הברזל לא נכנסה למלחמה מבלי להתכונן. באותה שנה בה גיבשה והתכוננה למימוש הרפורמות, תאצ'ר הנחתה את הממשלה לרכוש כמויות עצומות של פחם, שיישלחו לתחנות הכוח ויאגרו בהן לצורך הפקת חשמל בזמן השביתה הצפויה של איגוד הכורים. בצורה כזו, תאצ'ר ציפתה להוציא את העוקץ ממנוף האיום העיקרי של איגוד הכורים על אזרחי המדינה, למנוע פגיעה קשה באיכות החיים של יתר התושבים ועל ידי כך - לאפשר לעצמה את מרחב הפעולה הדרוש לביצוע הרפורמה.

וכך בדיוק היה.
השביתה נפתחה כצפוי, ומלוא כוחם של ראשי האיגודים הונחו על הכף. אך להפתעתם השביתה לא "החשיכה את חייהם" של יתר התושבים, וכך תאצ'ר השיגה את מה שרצתה: עימות ישיר בין הממשלה לבין איגוד הכורים, מבלי שאלו מחזיקים באזרחי המדינה כולה כבני ערובה.

השביתה לוותה בעשרות הפגנות אלימות ואף בהעמדה תדירה של בריונים מהאיגוד בכניסה למכרות במטרה שימנעו כניסת עובדים שרוצים לעבוד, תוך הפעלת כמה כוח שדרוש לשם כך.

אך בניגוד לקודמיה, תאצ'ר סירבה להתקפל, כפי שאמרה בעצמה בנאום בלתי נשכח שנשאה בכנס של המפלגה השמרנית: "למי שעוצרים את נשימתם ומחכים לביטוי האהוב על התקשורת, 'פניית פרסה', יש לי רק דבר אחר לומר: פנו לאחור בעצמכם. הגברת לא תיסוג לאחור."



"תבוסתה של השביתה שארכה שנה הוכיחה דבר חשוב. היא הראתה כי שום איגוד או קבוצה של איגודים שוב לא יוכלו לעולם לפרק את המשילות במדינה", מסביר לנו היועץ הקרוב של תאצ'ר רובין האריס בביוגרפיה שכתב אודותיה ושיצאה כעת לאור בעברית בהוצאת שיבולת.

והאריס מוסיף: "התצוגה הזו הייתה השינוי התעשייתי החשוב ביותר והמועיל ביותר שנעשה במהלך כהונתה של מרגרט תאצ'ר ברחוב דאונינג. הוא אפשר — ועודו מאפשר — את הצלחתה של הכלכלה הבריטית המודרנית".

בספרו של האריס תוכלו למצוא גם את פירוט פעולותיה של תאצ'ר במהלך אותה שנה קריטית, וגם לקרוא ולהבין כמה נזק יכולים לגרום איגודי עובדים כוחניים בנסיונה של כלכלה במשבר להבריא ולחזור למסלול צמיחה.

אל תפספסו את ההזדמנות לגלות הכל על תאצ'ר והישגיה וללמוד ממנה. הזמינו עכשיו: 
להזמנת הספר לחצו כאן

תגיות 

כתוב תגובה

נדרש אישור לתגובות טרם פרסומן באתר