אחת הדרכים האפקטיביות ביותר שבהן המשפטנים חברי מפלגת בג"ץ מחלישים את נבחרי הציבור היא ההגברה המשמעותית של השלב היחסית מוקדם בהליך המשפטי נגד נבחרי ציבור - הגשת כתבי אישום.

על פי הדיווחים, כחלק מהמשא ומתן הקואליציוני בין הליכוד לבין כחול לבן, נדונה חקיקה שתקבע שגם אדם שכנגדו תלוי ועומד כתב אישום, יוכל להמשיך לכהן כשר או כממלא מקום ראש ממשלה. "מדובר בניסיון נוסף לבטל את הלכת דרעי־פנחסי, ולהוציא מתוך הבאר הקואליציונית את האבן שזרקו פנימה שופטי בג"ץ", מסביר עו"ד שמחה רוטמן, מחבר הספר מפלגת בג"ץ.

. אולם האמת היא "שכל ניסיון לתקן את החוק באופן נקודתי, לא יצלח", הוא ממשיך ומסביר: "הכנסת כבר תיקנה בשנת 2001 את חוק היסוד, וקבעה במפורש שהליכים פליליים מביאים לפקיעת כהונתו של שר רק כאשר הוא מורשע בבית המשפט בעבירה שיש עימה קלון".


למעבר לרכישת הספר מפלגת בג"ץ לחצו כאן

כדי להבין כיצד קרה שלמרות חוק יסוד מפורש ממשיך בג"ץ בשלו, חשוב להבין שלמעשה הלכת דרעי־פנחסי כוללת בתוכה שתי הוראות שונות. עד לאותם פסקי דין של דרעי ופנחסי בשנות ה־90, היה ברור שהסבירות ושיקול הדעת של ראש הממשלה במינוי שרים ובפיטוריהם הם שאלה פוליטית. כל עוד אין חוק שאוסר מינוי אדם לתפקיד שר, אסור לבית המשפט לעסוק בעניין.

הלכת דרעי־פנחסי הראשונה היא עצם החידוש בכך ששיקול הדעת של ראש הממשלה יכול לעמוד למבחנם של שופטי בג"ץ.
ברצותם יסכימו עם שיקול דעתו, וברצותם יפסלו אותו.

מדובר בחידוש בקנה מידה בינלאומי, אולם אימפריאליזם שיפוטי חדשני מעולם לא הפריע לשופטינו. הלכת דרעי־פנחסי השנייה קבעה שכתב אישום המוגש כנגד שר, הופך באופן אוטומטי את מינויו או את המשך הישארותו בתפקיד לבלתי סבירים. אם השר לא יפוטר או יתפטר, יתערב בג"ץ ויעשה זאת בעצמו.



למעבר לקטלוג הספרים לחצו כאן, או בקישור הנוסף שמופיע בסוף הכתבה

ורוטמן ממשיך: "כאשר תוקן חוק היסוד ב־2001, קבעה הכנסת שמבחינתה, בהחלט סביר ששר ימשיך לכהן עד הרשעתו, ובכך היתה אמורה לבטל את הלכת דרעי־פנחסי השנייה. אולם התנאי לכך הוא שבג"ץ יכפוף את ראשו אל מול הוראותיו הברורות של המחוקק. מובן שהדבר לא קרה, ובג"ץ שב וכתב "כשירות לחוד, ושיקול דעת לחוד". העובדה שהמחוקק קבע במפורש ואף טרח לציין שאדם כשיר לתפקיד שר גם כשכתב אישום מרחף מעל ראשו, לא אומרת ששופטי בג"ץ יקבלו את שיקול הדעת של ראש הממשלה שמינה אותו".

בספר 'מפלגת בג"ץ' תמצאו את הסיפור המלא ותוכלו להבין ואת חשיבותו: "היועץ המשפטי יוסף חריש, שסבר כי אדם אינו יכול לכהן בממשלה תחת כתב אישום, הודיע כי מחובתו של דרעי להתפטר מהממשלה, או — אם לא יעשה כן בעצמו — מחובתו של ראש הממשלה לפטרו.

למעבר לרכישה לחצו כאן

כל הבקשות והלחצים מצדו של ראש הממשלה רבין לא הועילו. חריש סירב לייצג את עמדתו של ראש הממשלה, שנתמכה על ידי חוות דעת של עורכי דין פרטיים, ולמרבה ההפתעה הוא גם סירב לאפשר לו ייצוג עצמאי. אם לא די בכך, חריש שלל אפילו את ההצעה ששתי העמדות —שלו ושל רבין — יוצגו בפני בית המשפט כדי שיכריע ביניהן. מחלוקת דומה התקיימה בין חריש ובין רבין גם בעניין סגן השר פנחסי, שנחשד בהעברות כספים אסורות. בנוגע לפנחסי ביקש חריש להגיש כתב אישום, אך הכנסת סירבה להסיר את חסינותו.

בפסקי דין שהפכו לעמוד התווך של מהפכת הייעוץ הממשלתי, קיבל בית המשפט העליון את עמדתו של חריש בעניינם של דרעי ופנחסי. ולמרות שסוגיית הייצוג לא נדונה בפסקי הדין הללו לגופה, נקבע בהם, למעשה, מונופול הייצוג של היועץ המשפטי לממשלה, וכן הרעיון המהפכני שעמדת היועץ מחייבת את הממשלה ואין לסטות ממנה.

ביטול כפיפותו של היועץ המשפטי לממשלה והפיכתו לגורם עצמאי לחלוטין, מיצבו אותו כגורם שמרכז בידיו סמכויות אדירות בלי צורך לתת עליהן דין וחשבון לאיש. עוצמה שלטונית כזו, ללא כל אחריות כלפי הציבור ונציגיו בכנסת ובממשלה, היא תוצאה בלתי דמוקרטית בעליל. יתר על כן, עצמאותו של היועץ בתחום הפלילי, והאיום שמובלע בה כלפי נבחרי הציבור, מקשים מאוד על תיקון המצב בחקיקה, בהחלטת ממשלה או בדרך אחרת. אף נבחר ציבור לא יעז ליטול מהיועץ את סמכויותיו ולהסתכן בחקירה פלילית."

ומדוע הסיפור הזה מעניין דווקא בימים אלו? מכיוון ש"הלכת דרעי-פנחסי", כפי שמכונה החקיקה השיפוטית שביצע בג"ץ בפסקי הדין הללו, היא מה שעומד על הפרק במשא ומתן המשפטי בין כחול לבן וגוש הימין כעת, ואם לא יוכלו להבטיח מעקף של ההלכה הזו, לא יוכלו להרכיב ממשלה שבה השותפים יבטחו זה בזה. 

מנגד, מתנגדי הקואליציה החדשה מציעים דווקא להרחיב את ההלכה בחקיקה כך שתחול גם על ראש ממשלה, וזה עשוי לקרות על ידי חקיקה של הכנסת מהסוג שמדברים עליו בתקשורת בימים אלו, חקיקה אשר תנציח את אחד המחטפים האגרסיביים ביותר שביצעה מפלגת בג"ץ.

אבל האמת היא, כפי שהוכיחה אותה מפלגת בג"ץ, שגם אם הם לא יקבלו את הסמכות הזו בחקיקה, הם פשוט יקחו אותה על ידי יצירת "הלכה שיפוטית".

אם יש משהו שיוכל למנוע ממשפטני מפלגת בג"ץ לחטוף לידיהם עוד ועוד סמכויות אלו רק הציבור, הידע שלו והיכולת שלו להבין את המניפולציות שנעשות עליו. לא לשווא כתב ד"ר גדי טאוב: "אם אין לכם את הספר של שמחה רוטמן, איך תדעו להתמודד עם אלו שעושים עליכם מניפולציות כמו 'בג"ץ בכלל לא אקטיביסטי'? הספר הוא המדריך השלם לבג"צוקרטיה הישראלית".

לנו בסלע מאיר יש הכבוד להיות המוציאים לאור של הספר מפלגת בג"ץ, ולסייע לשמחה רוטמן לחשוף בפני הציבור הישראלי את קורותיה של גניבת שלטון זוחלת, המבקשת להכפיף את מערכת החוק כולה לפי ערכיה של קבוצת משפטנים בעלי שררה.

רוצים להבין מהי מפלגת בג"ץ, מהם נזקיה וכיצד ניתן לעצור אותה? לפרטים והזמנת הספר היכנסו: לחצו כאן

לקטלוג לחצו כאן