היהודים הוכיחו - ערכים וכסף כן הולכים ביחד

היהודים הוכיחו - ערכים וכסף כן הולכים ביחד

"העסקה הערכית ביותר היא גם העסקה הטובה ביותר", מספר מייקל אייזנברג, אחד היזמים והמשקיעים המצליחים בישראל, בספרו החדש "עץ החיים והכסף".

אם חשבתם שבשביל להיות איש עסקים מצליח צריכים לעשוק, לנצל ולנכר, כדאי לכם לקרוא את ספרו של אייזנברג.

אייזנברג טוען בספרו החדש שהמסחר, היזמות והשוק החופשי אינם רק אמצעים לרווח ולשגשוג, אלא גם אמצעים לקידום ערכים שונים, כגון נאמנות משפחתית, אחדות לאומית, אהבת הזולת ורווחת הכלל. ולא רק זה, מגדיל אייזנברג לטעון, אל שבהיעדר החיבור בין הכסף לבין הערך, העסקה לא תצליח, היוזמה תיפול והשוק לא ישגשג.

תזה מרעננת זו מציג אייזנברג באמצעות לא אחרות מאשר דמויות מפתח תנ"כיות, שעיצבו את העולם היהודי ואת העולם הנוצרי והפכו למודל לחיקוי ערכי ועסקי עבור העולם שמתוכו צמח הסוחר, היזם ומנהל העסקים.

בין הפרקים תוכלו לקרוא על נוח ופיתוחיו הטכנולוגיים, על יעקב ואמון עסקי ועל יוסף וחלוקת משאבים מחדש. אחד הסיפורים הבולטים הוא סיפורו של מייסד העם היהודי, הלא הוא אברהם אבינו, שהבין שהעסקה המוצלחת היא העסקה שמקדמת את ערכי האהבה, הנתינה וההודיה.

אברהם, ביחד עם אביו תרח, אשתו שרה ובן אחיו לוט עזבו את אור כשדים בשביל להגיע לארץ כנען. בדרכם הגיעו לעיר חרן, אחד האזורים המשגשגים בתקופה, והתעשרו בזכות עשיית עסקים. אביו, אשר התפתה אחר החיים העשירים והנוחים, החליט להישאר בחרן, אולם אברהם התנגד לכך. הוא לקח חסות על לוט היתום והחליט להמשיך ללכת אל הארץ המיועדת, וזאת מפני שהבין שתכלית המסע היא ההגעה לכנען ולא חיי העושר.

אייזנברג מסביר כי החלטתו הערכית של אברהם היא מקור עושרו: "דווקא העובדה שאברהם פרש את חסותו על לוט הייתום, המשיך במסע לארץ כנען ולא ראה בחיי העושר את חיי המשמעות הובילו לשגשוגו הכלכלי האדיר. בכך התורה רומזת שהעושר קשור בטיפול ביתום, ובאופן כללי יותר בטיפול בחלש שבחברה. כהמשך ישיר לקו זה, בבואו לארץ המובטחת, אברהם לא חיפש לעצמו חלקת א־לוהים קטנה שבה יוכל לטפח את ההון שצבר ולשמור עליו. אברהם ערך מסעות וקרא בשם ה'. בכך עמד בפן נוסף של ניסיון העושר - מטרת העושר וייעודו: הקמת חברה על בסיס צדקה ומשפט. חברה שבה האמונה בבורא והכמיהה למפגש איתו ועם בני אדם מהוות השראה לאושרה ולעושרה."

ואכן, גם כאשר אברהם ירד המצרימה משום הרעב בכנען, הוא השתמש בכספו בשביל לזבוח לאל, לעזור לחלשים ולפתח תרבות של נתינה לזולת דרך ידו הנדיבה לכל מי שאירח באוהלו. משום כך, כאשר אברהם עזב את מצרים וחזר לכנען הוא התעשר שוב, החל לשלוט בארץ, וקידם בה את ערכי הצדק עליהם קם העם היהודי. במהלך שליטתו בארץ, ככל שאברהם המשיך להתעשר הוא הפך את החברה לטובה יותר, וככל שהוא הפך את החברה לטובה יותר – הוא גם המשיך להתעשר. אייזנברג מסביר כי מעגל זה הוא חוט השני שעובר בין כל הרפתקאותיו של אברהם: "מקור העושר כרוך בייעוד העושר, דהיינו המטרה להודות לאלוהים ובעיקר להיטיב לאחר. כך, ככל שאברהם מקדם את ערכי הצדק הוא גם מקדם את עושרו".

תולדות אברהם הן "בניין אב להמשך התורה, ערכיה וערכי היסוד של מדינת היהודים לגלגוליה, בבחינת מעשה אבות סימן לבנים", כפי שמסביר אייזנברג. כך, הספר "עץ החיים והכסף" לא רק מציג אינספור דוגמאות מאירות עיניים מהעולם המקראי המתארות את הקשר העמוק בין הצלחה כלכלית לבין שגשוג ערכי, הוא גם מסביר מדוע מדינת היהודים גם היא אומת הסטארט-אפ. מדובר במסורת, בהיסטוריה ובעולם המשותף שלנו.

רוצים לקרוא על היהודים שפיתחו את האינסטינקט הכלכלי ואת עולם הערכים העמוק שלנו? הזמינו עוד היום את ספרו החדש של מייקל אייזנברג: http://bit.ly/TreeNew


תגיות 

כתוב תגובה

נדרש אישור לתגובות טרם פרסומן באתר