"כדי להשמיד את הקפיטליזם יש להשמיד את היהודים" - האנטישמיות החולנית של פטרון הסוציאליזם

שמעתם על החגיגה האנטישמית של קארל מרקס? ידעתם שהוא שנא יהודים בעוז, האשים אותם בכל תחלואות העולם וקרא לחיסול היהדות בטענה שזו מפריעה לכינון עולם חדש מופלא? אז לפני שאתם מתגעגעים למרקס, תדעו שלמהפכה הקומוניסטית – אסור ליהודים להיכנס.

כפי שמסביר ג'רי מולר בספרו החדש "האינטלקטואלים והשוק", מרקס האמין כי עבור הובלת החברה לסדר מופלא, עידן חדש ובעצם גן עדן עלי האדמות – צריך לחסל את הקפיטליזם. ובשביל לחסל את הקפיטליזם, יש לחסל את היהודים. זאת, משום שהיהודים הסוחרים, המלווים בריבית ובעלי ההון הובילו להיווצרות החברה הקפיטליסטית בשל יהודתם.

למרות שטענה זו בוודאי חביבה על האנטישמים, היא איננה מדויקת היסטורית. אולם, בשנאתו העצמית (שהרי היה יהודי בעצמו) שכח מרקס את ההיסטוריה: משום האנטישמיות הגואה באירופה, היהודים היו נעדרי זכויות פוליטיות וכמעט ונעדרי זכויות כלכליות. הם הורשו לעסוק במעט מאוד מקצועות, ביניהם בעיקר מקצועות המסחר וההלוואה בריבית, אשר נתפסו על ידי הנוצרים בתור פעולות מגונות בגלל שהנצרות העדיפה עוני ומחסור על פני רווח ושפע.

משום עיסוק זה, שהיה מפלטם היחידי של היהודים מפני רעב, מצוקה ואף מוות, היהודים נתפסו בתור סוחרים מרושעים אשר לא יהססו לרמוס את שכניהם ואפילו את בני משפחותיהם בשביל בצע כסף. אולם, עם פרוץ המהפכה התעשייתית והרפורמציה הפרוטסטנטית, גם הנוצרים החלו לעסוק במסחר ובהון. נוצרה שיטה כלכלית חדשה, אשר שמות רבים ניתנו לה: החברה האזרחית, השוק החופשי, הקפיטליזם. מבקרי הקפיטליזם לא נותרו אדישים לנוכח ההזדמנות, וכמו תמיד – האשימו את היהודים בכל תחלואות האנושות.

כמו היהודים, טענו המבקרים הסוציאליסטים, גם הקפיטליזם הוא אנוכי, נעדר תרבות ונעדר אנושיות. לדידם, הטבע הייחודי של היהודי הוא שמשחית אותו, וטבעו היהודי של הקפיטליזם הוא שמשחית ומטמא את החברה כולה. מרקס מיהר להצטרף למסיבה, וחגג את האנטישמיות בביקורתו החריפה. כפי שמסביר ג'רי מולר, מרקס שילב את הביקורת המוסרית שלו על הקפיטליזם עם דימויים אנטי-יהודיים מסורתיים. אמנם, מרקס האשים את היהודים ושנא אותם, אבל שנאתו הייתה ייחודית. שלא כמו אנטישמים אחרים אשר גינו את היהודים על נבדלותם הדתית, התרבותית והלאומית של היהודים, מרקס טען שאין ליהודים בכלל דת, תרבות או לאום! "הזהות הלאומית של היהודים, קבע מרקס, דמיונית כמו הכימרה המיתולוגית, כמו הזהות הלאומית של הסוחר. אלוהיהם האמיתי של היהודים הוא הכסף. וכמו האל הקנא מן התנ"ך, האוסר שיהיו אלוהים אחרים על פניו, הכסף איננו סובל קשרים שאינם כספיים."

היהודים לא נתפסו כאנושיים בעיניי מרקס, ומוצאו היהודי לא מנע ממנו להקריב אותם על מזבח הביקורת על הקפיטליזם. או, כפי שכותב ג'רי מולר: "המסורת הנוצרית של הוקעת היהודים והפעילות הכלכלית שהם עוסקים בה בשל מעמדם השולי בחברה הופכת בידיו של מרקס לאָלה שאפשר לחבוט בה בחברה הבורגנית. מבחינתו של מרקס, הכאת-היהודי היא כלי שרת להכאת הבורגנות. המשימה שעל סדר היום, הייתה כפי שמרקס ניסח זאת, 'החלפת יהדותה של החברה הבורגנית, את אי האנושיות שבקיום הנוכחי, המתגלם בצורתו המזוקקת ביותר במערכת הכסף'. כך, לפי מרקס, בחיסול היהדות ניתן לחסל את הקפיטליזם, ולהביא ליצירת סדר חברתי חדש".