לחיות כמו יהודי
קופל עושה זאת בעזרת דמויות בדיוניות למחצה שהכיר במהלך חייו, ובראשן "היידי" ו"שימען" (שמעון). היידי, יהודייה אמריקנית בוגרת תרבות-הנגד, מאמינה כי העולם, והיהודים במיוחד, צריכים לצעוד לעבר מציאות קוסמופוליטית ממושפטת המעוצבת לאורן של זכויות אדם אוניברסליות. שימען, ניצול שואה וחסיד מבוגר, שומר את מסורת אבותיו למנהגיה מתוך פיכחון. קופל מראה, על פי מגוון תחומי ידע ומחקר, ובעזרת דמויות בדיוניות נוספות, כי דווקא דרכו של שימען מובילה לחברה יציבה ומלוכדת. המסורת תמשיך לקבור את מנבאי מותה.
במה תורמים לשגשוג האנושי חובות ואיסורים שרירותיים לכאורה? מהו יתרונן של נורמות שאינן מעוגנות בחקיקה ובאמצעי אכיפה? מה נובע ממה – אמונה או מחויבות מעשית? היכן מסתמנת כיום תחייה מפתיעה של מסורת יהודית אורגנית?
משה קופל הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת בר־אילן, יו"ר פורום קהלת ויוזם אתר 'דיקטה' המיישם טכנולוגיות חדישות בבינה מלאכותית על טקסטים עבריים. נולד בניו-יורק ולמד בישיבות בארץ ובחו״ל. בן 23 קיבל תואר דוקטור במתמטיקה מאוניברסיטת ניו-יורק. במקביל לעבודה אקדמית ענפה היה לפעיל בולט במרחב הציבורי כאשר הקים את פורום קהלת, ״המיזם המצליח ביותר של הימין בעשור האחרון״ כתיאורו של עיתון 'הארץ'. חיבר ספרים גם בתחום חקר התלמוד.
לחיות כמו יהודי
מחבר: משה קופל
56.00 ₪
רוח הזמן גורסת שחברה ערכית ומשגשגת יכולה להיווצר רק כאשר נזנח את כל אמונותינו המסורתיות וננתק את השייכות הלאומית שלנו. אחרת נמשיך לחיות בעולם נטול צדק ואושר. האם הדת, הלאומיות והשבטיות באמת פוגעות בנו? פרופ' משה קופל מוכיח כי ההפך הוא הנכון.
קופל עושה זאת בעזרת דמויות בדיוניות למחצה שהכיר במהלך חייו, ובראשן "היידי" ו"שימען" (שמעון). היידי, יהודייה אמריקנית בוגרת תרבות-הנגד, מאמינה כי העולם, והיהודים במיוחד, צריכים לצעוד לעבר מציאות קוסמופוליטית ממושפטת המעוצבת לאורן של זכויות אדם אוניברסליות. שימען, ניצול שואה וחסיד מבוגר, שומר את מסורת אבותיו למנהגיה מתוך פיכחון. קופל מראה, על פי מגוון תחומי ידע ומחקר, ובעזרת דמויות בדיוניות נוספות, כי דווקא דרכו של שימען מובילה לחברה יציבה ומלוכדת. המסורת תמשיך לקבור את מנבאי מותה.
במה תורמים לשגשוג האנושי חובות ואיסורים שרירותיים לכאורה?
מהו יתרונן של נורמות שאינן מעוגנות בחקיקה ובאמצעי אכיפה?
מה נובע ממה – אמונה או מחויבות מעשית?
היכן מסתמנת כיום תחייה מפתיעה של מסורת יהודית אורגנית?

משה קופל הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת בר־אילן, יו"ר פורום קהלת ויוזם אתר 'דיקטה' המיישם טכנולוגיות חדישות בבינה מלאכותית על טקסטים עבריים. נולד בניו-יורק ולמד בישיבות בארץ ובחו״ל. בן 23 קיבל תואר דוקטור במתמטיקה מאוניברסיטת ניו-יורק. במקביל לעבודה אקדמית ענפה היה לפעיל בולט במרחב הציבורי כאשר הקים את פורום קהלת, ״המיזם המצליח ביותר של הימין בעשור האחרון״ כתיאורו של עיתון 'הארץ'. חיבר ספרים גם בתחום חקר התלמוד.
רוח הזמן גורסת שחברה ערכית ומשגשגת יכולה להיווצר רק כאשר נזנח את כל אמונותינו המסורתיות וננתק את השייכות הלאומית שלנו. אחרת נמשיך לחיות בעולם נטול צדק ואושר. האם הדת, הלאומיות והשבטיות באמת פוגעות בנו? פרופ' משה קופל מוכיח כי ההפך הוא הנכון.
קופל עושה זאת בעזרת דמויות בדיוניות למחצה שהכיר במהלך חייו, ובראשן "היידי" ו"שימען" (שמעון). היידי, יהודייה אמריקנית בוגרת תרבות-הנגד, מאמינה כי העולם, והיהודים במיוחד, צריכים לצעוד לעבר מציאות קוסמופוליטית ממושפטת המעוצבת לאורן של זכויות אדם אוניברסליות. שימען, ניצול שואה וחסיד מבוגר, שומר את מסורת אבותיו למנהגיה מתוך פיכחון. קופל מראה, על פי מגוון תחומי ידע ומחקר, ובעזרת דמויות בדיוניות נוספות, כי דווקא דרכו של שימען מובילה לחברה יציבה ומלוכדת. המסורת תמשיך לקבור את מנבאי מותה.
במה תורמים לשגשוג האנושי חובות ואיסורים שרירותיים לכאורה? מהו יתרונן של נורמות שאינן מעוגנות בחקיקה ובאמצעי אכיפה? מה נובע ממה – אמונה או מחויבות מעשית? היכן מסתמנת כיום תחייה מפתיעה של מסורת יהודית אורגנית?
משה קופל הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת בר־אילן, יו"ר פורום קהלת ויוזם אתר 'דיקטה' המיישם טכנולוגיות חדישות בבינה מלאכותית על טקסטים עבריים. נולד בניו-יורק ולמד בישיבות בארץ ובחו״ל. בן 23 קיבל תואר דוקטור במתמטיקה מאוניברסיטת ניו-יורק. במקביל לעבודה אקדמית ענפה היה לפעיל בולט במרחב הציבורי כאשר הקים את פורום קהלת, ״המיזם המצליח ביותר של הימין בעשור האחרון״ כתיאורו של עיתון 'הארץ'. חיבר ספרים גם בתחום חקר התלמוד.
ספרים נוספים
{"id":7859722944555,"title":"קפוט","handle":"קפוט","description":"\u003cp dir=\"rtl\"\u003e\u003cstrong\u003e\"כאשר כלכלה מתחילה לדעוך, אנשים הופכים להיות לא מרוצים וכועסים. אם אין אופוזיציה ממשית, הקולות זורמים לעבר מפלגות קיצוניות.\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003eבגרמניה, המדינה המובילה באיחוד האירופי ומעצמת תעשייה שהובילה את אירופה, קשה אפילו למצוא מקום עם קליטה סלולרית סבירה. המדינה שהייתה ועודנה שם נרדף לתוצרת משובחת – חוזרת לדשדש. המדינה שהמציאה את מנוע הבעירה הפנימית נרדמה בעולם התעשייה הכבדה והמסורתית כשהסמארטפונים והרכב החשמלי כבשו את העולם. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eב\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eקפוט: קריסתו של הנס הגרמני \u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eמתעד וולפגנג מינכאו\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e \u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eאת סיפור נפילתה של ענקית כלכלית, ומסביר מדוע \"הנס\" סבב ב', בעשור הראשון לאלף הנוכחי, היה אשליה. הספר מזמין אותנו, הישראלים, ללמוד מהטעויות של גרמניה בעולם משתנה. סיפור של שאננות, שמחירה כבד, עולה משלל התופעות שהספר עומד עליהן – מאנקדוטות על ממשל שעדיין משתמש בפקסים, דרך פרשות שחיתות בנקאיות ומכירת ערכי המוסר תמורת גז רוסי ושווקים סיניים, עד הבנת הגישה המרקנטיליסטית שגרמניה מסרבת להיפטר ממנה. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- איך הפכה תרבות ה\"ייצוא מעל הכול\" למכשול לכלכלה הגרמנית?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- במה קשורה המנטליות הגרמנית למחסור החמור בעובדי היי-טק שם?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- מדוע משתעבדת הפוליטיקה הגרמנית לתאגידים כגון פולקסווגן וסימנס?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- האם שנאה אי-רציונלית לכורים גרעיניים מוליכה את גרמניה קַפּוּּט? \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eוולפגנג מינכאו\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e, עיתונאי כלכלי בריטי-גרמני מוערך, הוא מייסד שותף של אירואינטליג'נס, אתר ניתוח כלכלי-פוליטי של גוש האירו, וכותב קבוע ב-New Statesman ובעבר ב-Financial Times. \u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e","published_at":"2026-03-25T17:07:14+02:00","created_at":"2026-03-25T17:05:34+02:00","vendor":"וולפגנג מינכאו","type":"ספרים","tags":["שיבולת"],"price":8000,"price_min":8000,"price_max":8000,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":10400,"compare_at_price_min":10400,"compare_at_price_max":10400,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":43830573596715,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":null,"requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"קפוט","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":8000,"weight":0,"compare_at_price":10400,"inventory_management":null,"barcode":null,"requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/2_e64a6380-7ef2-447d-b629-096d607ea8d3.png?v=1774451216"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/2_e64a6380-7ef2-447d-b629-096d607ea8d3.png?v=1774451216","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":28386867085355,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.631,"height":590,"width":372,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/2_e64a6380-7ef2-447d-b629-096d607ea8d3.png?v=1774451216"},"aspect_ratio":0.631,"height":590,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/2_e64a6380-7ef2-447d-b629-096d607ea8d3.png?v=1774451216","width":372}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003cp dir=\"rtl\"\u003e\u003cstrong\u003e\"כאשר כלכלה מתחילה לדעוך, אנשים הופכים להיות לא מרוצים וכועסים. אם אין אופוזיציה ממשית, הקולות זורמים לעבר מפלגות קיצוניות.\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003eבגרמניה, המדינה המובילה באיחוד האירופי ומעצמת תעשייה שהובילה את אירופה, קשה אפילו למצוא מקום עם קליטה סלולרית סבירה. המדינה שהייתה ועודנה שם נרדף לתוצרת משובחת – חוזרת לדשדש. המדינה שהמציאה את מנוע הבעירה הפנימית נרדמה בעולם התעשייה הכבדה והמסורתית כשהסמארטפונים והרכב החשמלי כבשו את העולם. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eב\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eקפוט: קריסתו של הנס הגרמני \u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eמתעד וולפגנג מינכאו\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e \u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eאת סיפור נפילתה של ענקית כלכלית, ומסביר מדוע \"הנס\" סבב ב', בעשור הראשון לאלף הנוכחי, היה אשליה. הספר מזמין אותנו, הישראלים, ללמוד מהטעויות של גרמניה בעולם משתנה. סיפור של שאננות, שמחירה כבד, עולה משלל התופעות שהספר עומד עליהן – מאנקדוטות על ממשל שעדיין משתמש בפקסים, דרך פרשות שחיתות בנקאיות ומכירת ערכי המוסר תמורת גז רוסי ושווקים סיניים, עד הבנת הגישה המרקנטיליסטית שגרמניה מסרבת להיפטר ממנה. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- איך הפכה תרבות ה\"ייצוא מעל הכול\" למכשול לכלכלה הגרמנית?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- במה קשורה המנטליות הגרמנית למחסור החמור בעובדי היי-טק שם?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- מדוע משתעבדת הפוליטיקה הגרמנית לתאגידים כגון פולקסווגן וסימנס?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- האם שנאה אי-רציונלית לכורים גרעיניים מוליכה את גרמניה קַפּוּּט? \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eוולפגנג מינכאו\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e, עיתונאי כלכלי בריטי-גרמני מוערך, הוא מייסד שותף של אירואינטליג'נס, אתר ניתוח כלכלי-פוליטי של גוש האירו, וכותב קבוע ב-New Statesman ובעבר ב-Financial Times. \u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
קפוט
104.00 ₪
80.00 ₪
"כאשר כלכלה מתחילה לדעוך, אנשים הופכים להיות לא מרוצים וכועסים. אם אין אופוזיציה ממשית, הקולות זורמים לעבר מפלגות קיצוניות."בגרמניה, המדינה...
{"id":7859721633835,"title":"חומה ומסגד","handle":"חומה-ומסגד","description":"\u003cp dir=\"rtl\"\u003e\u003cstrong\u003eכשאנחנו נוסעים בכביש ורואים פלאח חורש את האדמה או רועה צאן אוסף את הכבשים, אנחנו אולי מחייכים מול הפסטורליות. כשלא רואים את התמונה השלמה, קל להתמכר לשקט וליופי. השאלה היא רק אם אנחנו מוכנים לראות מעבר להם.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003eכשמאיר דויטש מסייר עם חברי כנסת, עיתונאים ומשפיענים ביהודה ושומרון, הוא שואל שאלה שגורמת להם לגחך: מתי הוקמה מדינת ישראל? אחרי שהצחוק שוכך, מישהו יאמר, \"1948\". אבל בניגוד למה שהתרגלנו לחשוב, מדינת ישראל רק הוכרזה ב-1948. היא הוקמה לאורך העשורים הרבים שקדמו לכך, כשהתנועה הציונית הקימה מוסדות לאומיים, צבא ותשתיות, וגם הקימה במבצעי-בזק ליליים עשרות יישובים ששינו את מפת הארץ לתמיד.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e\u003cstrong\u003eחומה ומסגד\u003c\/strong\u003e \u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eהוא מסמך מאיר עיניים שלא עוסק בוויכוח הפוליטי אלא במציאות עצמה: בנתונים, בתצלומים, במפות ובפסקי דין, מתוך היכרות בלתי-אמצעית עם כל שביל שנפרץ וכל מבנה שהוקם – היכרות שמושגת אך ורק על ידי סוג האנשים שנמצאים בשטח מדי יום ביומו. הספר מתאר מה קורה כשהנחישות המעשית של הרשות הפלסטינית פוגשת את מערכות החוק והאכיפה הישראליות, ומה משתנה כשמדינת ישראל מחליטה שלא להפקיר את השטחים האסטרטגיים ביותר שלה.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- מדוע האיחוד האירופי מקים בתי ספר בשטחי אש?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- איך הושחתה שמורת הטבע שהפכה לסמל הסכמי השלום?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- מדוע שטחי יהודה ושומרון אינם נקראים שטח כבוש על פי הדין הבינלאומי?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- למה המשטרה הפלסטינית מקיימת משמר כבוד בהלוויות של מחבלי חמאס?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eמאיר דויטש\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e הוא מנכ\"ל תנועת \"רגבים\" ורס\"ן במילואים. ספרו הקודם, \u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eבדואיסטן – כך מדינת ישראל מאבדת את הנגב\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e, היה לרב-מכר והגיע לכל מקבלי ההחלטות בישראל. דויטש מתגורר באפרת, נשוי לעדינה ואב לחמש.\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e","published_at":"2026-03-25T17:02:26+02:00","created_at":"2026-03-25T16:59:08+02:00","vendor":"מאיר דויטש","type":"ספרים","tags":[],"price":8000,"price_min":8000,"price_max":8000,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":9800,"compare_at_price_min":9800,"compare_at_price_max":9800,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":43830558883883,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":null,"requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"חומה ומסגד","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":8000,"weight":0,"compare_at_price":9800,"inventory_management":null,"barcode":null,"requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/1_aa601f9e-1b53-4374-8ae0-f4bfaeb68e1c.png?v=1774450891"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/1_aa601f9e-1b53-4374-8ae0-f4bfaeb68e1c.png?v=1774450891","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":28386857451563,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.644,"height":590,"width":380,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/1_aa601f9e-1b53-4374-8ae0-f4bfaeb68e1c.png?v=1774450891"},"aspect_ratio":0.644,"height":590,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/1_aa601f9e-1b53-4374-8ae0-f4bfaeb68e1c.png?v=1774450891","width":380}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003cp dir=\"rtl\"\u003e\u003cstrong\u003eכשאנחנו נוסעים בכביש ורואים פלאח חורש את האדמה או רועה צאן אוסף את הכבשים, אנחנו אולי מחייכים מול הפסטורליות. כשלא רואים את התמונה השלמה, קל להתמכר לשקט וליופי. השאלה היא רק אם אנחנו מוכנים לראות מעבר להם.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003eכשמאיר דויטש מסייר עם חברי כנסת, עיתונאים ומשפיענים ביהודה ושומרון, הוא שואל שאלה שגורמת להם לגחך: מתי הוקמה מדינת ישראל? אחרי שהצחוק שוכך, מישהו יאמר, \"1948\". אבל בניגוד למה שהתרגלנו לחשוב, מדינת ישראל רק הוכרזה ב-1948. היא הוקמה לאורך העשורים הרבים שקדמו לכך, כשהתנועה הציונית הקימה מוסדות לאומיים, צבא ותשתיות, וגם הקימה במבצעי-בזק ליליים עשרות יישובים ששינו את מפת הארץ לתמיד.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e\u003cstrong\u003eחומה ומסגד\u003c\/strong\u003e \u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eהוא מסמך מאיר עיניים שלא עוסק בוויכוח הפוליטי אלא במציאות עצמה: בנתונים, בתצלומים, במפות ובפסקי דין, מתוך היכרות בלתי-אמצעית עם כל שביל שנפרץ וכל מבנה שהוקם – היכרות שמושגת אך ורק על ידי סוג האנשים שנמצאים בשטח מדי יום ביומו. הספר מתאר מה קורה כשהנחישות המעשית של הרשות הפלסטינית פוגשת את מערכות החוק והאכיפה הישראליות, ומה משתנה כשמדינת ישראל מחליטה שלא להפקיר את השטחים האסטרטגיים ביותר שלה.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- מדוע האיחוד האירופי מקים בתי ספר בשטחי אש?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- איך הושחתה שמורת הטבע שהפכה לסמל הסכמי השלום?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- מדוע שטחי יהודה ושומרון אינם נקראים שטח כבוש על פי הדין הבינלאומי?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- למה המשטרה הפלסטינית מקיימת משמר כבוד בהלוויות של מחבלי חמאס?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eמאיר דויטש\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e הוא מנכ\"ל תנועת \"רגבים\" ורס\"ן במילואים. ספרו הקודם, \u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eבדואיסטן – כך מדינת ישראל מאבדת את הנגב\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e, היה לרב-מכר והגיע לכל מקבלי ההחלטות בישראל. דויטש מתגורר באפרת, נשוי לעדינה ואב לחמש.\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
חומה ומסגד
98.00 ₪
80.00 ₪
כשאנחנו נוסעים בכביש ורואים פלאח חורש את האדמה או רועה צאן אוסף את הכבשים, אנחנו אולי מחייכים מול הפסטורליות. כשלא...
{"id":7855247327275,"title":"למטרות רווח","handle":"למטרות-רווח","description":"\u003cp dir=\"rtl\"\u003e\u003cspan\u003e\"אף כי תאגידים רבים נכשלו לא פעם במילוי חובתם כלפי החברה, האנושות ידעה שוב ושוב לתקן, לכוון ולהחזיר אותם לדרך הישר. ההיסטוריה של התאגידים מזכירה לנו אמת פשוטה: האנושות משגשגת ביותר כשהיא פועלת יחד\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eרבים מאמינים כי תאגידים הם ישויות חסרות לב המקדישות את עצמן באופן חסר מעצורים למרדף אחר רווחים. יש המרחיקים לכת וטוענים שזה בדיוק תפקידם של תאגידים. שתי הקבוצות הללו טועות. החל מראשית ימיהם של התאגידים, הם היו מוסדות שנועדו לקדם את טובת הכלל. אם הם דבקים תמיד במטרה הזאת – זו כבר שאלה אחרת.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eלמטרות רווח\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e מספר את סיפורם של התאגידים באמצעות שמונה תחנות בהתפתחות התאגיד והחברה – מהמצאת התאגיד ברפובליקה הרומית, דרך עלייתו ונפילתו של בנק מדיצ'י, פטרון האמנויות ברנסנס, עבור בחברת הודו המזרחית שהפכה למעין מדינת ענק, המשך בעולם הנפט ובתכסיסי חברות המינוף, ועד ליכולת שצברה חברת הזנק כפייסבוק לעצב תודעה ומציאות פוליטית. משמונת הסיפורים המסעירים והעסיסיים לפרקים גוזר \u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e\u003cstrong\u003eויליאם מגנוסון\u003c\/strong\u003e \u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eגם ארגז כלים לתיקון דרכם של תאגידים, לבל יהיו גולם הקם על יוצריו.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- איך עקף הבנק של האפיפיור את איסור הריבית?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- כיצד תמרנו ראשי \"חברת הודו המזרחית\" את הבורסה?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- איך נולדה ההשתלטות העוינת?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- האם חברות הנפט הידועות לשמצה עשו משהו למען האנושות?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eפרופ' ויליאם מגנוסון\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e מלמד משפט תאגידי באוניברסיטת טקסס A\u0026amp;M. קודם לכן לימד משפטים באוניברסיטת הרווארד. הוא מחבר הספר 'דמוקרטיית הבלוקצ'יין', ומפרסם מאמרים בגדולים שבעיתוני ארה\"ב.\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e","published_at":"2026-03-23T11:38:04+02:00","created_at":"2026-03-23T11:36:57+02:00","vendor":"ויליאם מגנוסון","type":"ספרים","tags":["שיבולת"],"price":8000,"price_min":8000,"price_max":8000,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":10400,"compare_at_price_min":10400,"compare_at_price_max":10400,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":43671666229291,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":null,"requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"למטרות רווח","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":8000,"weight":0,"compare_at_price":10400,"inventory_management":null,"barcode":null,"requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/df55b33cf7c0ef731d0d5f162147b287.png?v=1774258839"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/df55b33cf7c0ef731d0d5f162147b287.png?v=1774258839","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":28363288805419,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.636,"height":780,"width":496,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/df55b33cf7c0ef731d0d5f162147b287.png?v=1774258839"},"aspect_ratio":0.636,"height":780,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/df55b33cf7c0ef731d0d5f162147b287.png?v=1774258839","width":496}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003cp dir=\"rtl\"\u003e\u003cspan\u003e\"אף כי תאגידים רבים נכשלו לא פעם במילוי חובתם כלפי החברה, האנושות ידעה שוב ושוב לתקן, לכוון ולהחזיר אותם לדרך הישר. ההיסטוריה של התאגידים מזכירה לנו אמת פשוטה: האנושות משגשגת ביותר כשהיא פועלת יחד\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eרבים מאמינים כי תאגידים הם ישויות חסרות לב המקדישות את עצמן באופן חסר מעצורים למרדף אחר רווחים. יש המרחיקים לכת וטוענים שזה בדיוק תפקידם של תאגידים. שתי הקבוצות הללו טועות. החל מראשית ימיהם של התאגידים, הם היו מוסדות שנועדו לקדם את טובת הכלל. אם הם דבקים תמיד במטרה הזאת – זו כבר שאלה אחרת.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eלמטרות רווח\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e מספר את סיפורם של התאגידים באמצעות שמונה תחנות בהתפתחות התאגיד והחברה – מהמצאת התאגיד ברפובליקה הרומית, דרך עלייתו ונפילתו של בנק מדיצ'י, פטרון האמנויות ברנסנס, עבור בחברת הודו המזרחית שהפכה למעין מדינת ענק, המשך בעולם הנפט ובתכסיסי חברות המינוף, ועד ליכולת שצברה חברת הזנק כפייסבוק לעצב תודעה ומציאות פוליטית. משמונת הסיפורים המסעירים והעסיסיים לפרקים גוזר \u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e\u003cstrong\u003eויליאם מגנוסון\u003c\/strong\u003e \u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eגם ארגז כלים לתיקון דרכם של תאגידים, לבל יהיו גולם הקם על יוצריו.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- איך עקף הבנק של האפיפיור את איסור הריבית?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- כיצד תמרנו ראשי \"חברת הודו המזרחית\" את הבורסה?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- איך נולדה ההשתלטות העוינת?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- האם חברות הנפט הידועות לשמצה עשו משהו למען האנושות?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eפרופ' ויליאם מגנוסון\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e מלמד משפט תאגידי באוניברסיטת טקסס A\u0026amp;M. קודם לכן לימד משפטים באוניברסיטת הרווארד. הוא מחבר הספר 'דמוקרטיית הבלוקצ'יין', ומפרסם מאמרים בגדולים שבעיתוני ארה\"ב.\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
למטרות רווח
104.00 ₪
80.00 ₪
"אף כי תאגידים רבים נכשלו לא פעם במילוי חובתם כלפי החברה, האנושות ידעה שוב ושוב לתקן, לכוון ולהחזיר אותם לדרך...
{"id":7854806761515,"title":"מלחמה. סוף","handle":"מלחמה-סוף","description":"\u003cp dir=\"rtl\"\u003e\u003cspan\u003e\"אם עולמנו החדש והמופלא נעשה מסוכן יותר בשל הטכנולוגיה המודרנית ההרסנית, הרי הקבועים העתיקים של דינמיקת המלחמה ושל טבע האדם מסבירים היום עוד יותר מבעבר מדוע ומתי עלולות לפרוץ מלחמות של השמדה סופית.\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eתושבי תבאי, העיר שנמצאה בלב התרבות והמיתוס היווני, היו בטוחים שהאתונאים והספרטנים יבואו לעזרתם מפני המלך המוקדוני החדש. קרתגו הכנועה והמכווצת לא העלתה על דעתה שהרומאים יתעקשו למעוך אותה עד הסוף. קונסטנטינופול, בירת האימפריה הרומית המזרחית ומרכז הנצרות האורתודוקסית, החזיקה מעמד אלף שנה וביצוריה היו עמידים בפני כל פלישה. וארנן קורטס, ספרדי שנקלע לסיטואציה, לא חשב שישמיד עם 1,500 לוחמיו את טנוצ'טיטלאן, עיר הענק המפוארת, הגדולה באמריקה כולה.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eאבל זה קרה. ארבע התרבויות המשגשגות הללו ניתנו במצור, הוחרבו, הושמדו והיו כלא היו. ארבעתם היו יכולות לשרוד באמצעות כניעה משפילה או דיפלומטיה מחוכמת. מדוע התנגדו? מה היו השגיאות האסטרטגיות או המחדלים הפוליטיים המשותפים להן? ומה ניתן ללמוד מאסונותיהן, בהינתן שהשמדה של עיר בירה וכיליון של תרבות אינם הדרך שבה נגמרות רוב המלחמות? בספר \u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eמלחמה. סוף \u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eבוחן ויקטור דייוויס הנסון את ארבעת האירועים הנוראים, מנתח נסיבות ותרחישים, ומפיק לקחים.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- כיצד דרדרו שמועות סרק את תבאי אל סופה?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- מה מלמד המקרה של קרתגו על ערכם של הסכמים?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- מה למדו הביזנטים על הישענות על חברים בעת צרה?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- האם, לנוכח חורבן האצטקים, טכנולוגיה תנצח תמיד כמות?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eויקטור דייוויס הנסון\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e\u003cstrong\u003e \u003c\/strong\u003eהוא עמית בכיר להיסטוריה צבאית ולימודים קלאסיים במכון הובר באוניברסיטת סטנפורד, ופרופסור אמריטוס ללימודים קלאסיים באוניברסיטת מדינת קליפורניה. חיבר יותר מעשרים ספרים, בתוכם \u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eניצחון המערב\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e שהופיע בעברית בספריית שיבולת.\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e","published_at":"2026-03-23T10:53:39+02:00","created_at":"2026-03-23T10:49:30+02:00","vendor":"ויקטור דיוויס הנסון","type":"ספרים","tags":["שיבולת"],"price":8000,"price_min":8000,"price_max":8000,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":10400,"compare_at_price_min":10400,"compare_at_price_max":10400,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":43668337950763,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":null,"requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"מלחמה. סוף","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":8000,"weight":0,"compare_at_price":10400,"inventory_management":null,"barcode":null,"requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/png_f3522251-4836-454f-ad02-f57fdb59139c.png?v=1774255998"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/png_f3522251-4836-454f-ad02-f57fdb59139c.png?v=1774255998","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":28360652390443,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.624,"height":781,"width":487,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/png_f3522251-4836-454f-ad02-f57fdb59139c.png?v=1774255998"},"aspect_ratio":0.624,"height":781,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/png_f3522251-4836-454f-ad02-f57fdb59139c.png?v=1774255998","width":487}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003cp dir=\"rtl\"\u003e\u003cspan\u003e\"אם עולמנו החדש והמופלא נעשה מסוכן יותר בשל הטכנולוגיה המודרנית ההרסנית, הרי הקבועים העתיקים של דינמיקת המלחמה ושל טבע האדם מסבירים היום עוד יותר מבעבר מדוע ומתי עלולות לפרוץ מלחמות של השמדה סופית.\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eתושבי תבאי, העיר שנמצאה בלב התרבות והמיתוס היווני, היו בטוחים שהאתונאים והספרטנים יבואו לעזרתם מפני המלך המוקדוני החדש. קרתגו הכנועה והמכווצת לא העלתה על דעתה שהרומאים יתעקשו למעוך אותה עד הסוף. קונסטנטינופול, בירת האימפריה הרומית המזרחית ומרכז הנצרות האורתודוקסית, החזיקה מעמד אלף שנה וביצוריה היו עמידים בפני כל פלישה. וארנן קורטס, ספרדי שנקלע לסיטואציה, לא חשב שישמיד עם 1,500 לוחמיו את טנוצ'טיטלאן, עיר הענק המפוארת, הגדולה באמריקה כולה.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eאבל זה קרה. ארבע התרבויות המשגשגות הללו ניתנו במצור, הוחרבו, הושמדו והיו כלא היו. ארבעתם היו יכולות לשרוד באמצעות כניעה משפילה או דיפלומטיה מחוכמת. מדוע התנגדו? מה היו השגיאות האסטרטגיות או המחדלים הפוליטיים המשותפים להן? ומה ניתן ללמוד מאסונותיהן, בהינתן שהשמדה של עיר בירה וכיליון של תרבות אינם הדרך שבה נגמרות רוב המלחמות? בספר \u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eמלחמה. סוף \u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eבוחן ויקטור דייוויס הנסון את ארבעת האירועים הנוראים, מנתח נסיבות ותרחישים, ומפיק לקחים.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- כיצד דרדרו שמועות סרק את תבאי אל סופה?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- מה מלמד המקרה של קרתגו על ערכם של הסכמים?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- מה למדו הביזנטים על הישענות על חברים בעת צרה?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- האם, לנוכח חורבן האצטקים, טכנולוגיה תנצח תמיד כמות?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eויקטור דייוויס הנסון\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e\u003cstrong\u003e \u003c\/strong\u003eהוא עמית בכיר להיסטוריה צבאית ולימודים קלאסיים במכון הובר באוניברסיטת סטנפורד, ופרופסור אמריטוס ללימודים קלאסיים באוניברסיטת מדינת קליפורניה. חיבר יותר מעשרים ספרים, בתוכם \u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eניצחון המערב\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e שהופיע בעברית בספריית שיבולת.\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
מלחמה. סוף
104.00 ₪
80.00 ₪
"אם עולמנו החדש והמופלא נעשה מסוכן יותר בשל הטכנולוגיה המודרנית ההרסנית, הרי הקבועים העתיקים של דינמיקת המלחמה ושל טבע האדם...
{"id":7848416673835,"title":"מהנהר ועד לים","handle":"מהנהר-ועד-לים","description":"\u003cp dir=\"rtl\"\u003e\u003cspan\u003e\u003cspan style=\"color: rgb(237, 18, 18);\"\u003e\u003cstrong\u003e*הספר נמכר במכירה מוקדמת - יישלח ללקוחות לקראת סוף חודש אפריל*\u003c\/strong\u003e\u003c\/span\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\"היערכו להסתלק מהעוטף אך הותירו את המזוודות שלכם סגורות ואל תפתחו אותן, כדי שלא יעיק עליכם סידורן מחדש. נוכחותכם על האדמה הזו, היא נוכחות זמנית. בעליהן של אדמות פלסטין, בניהם ונכדיהם, ממתינים יותר מ־ 75 שנה כדי לשוב אליהן, והם ישובו בקרוב בעזרת אללה\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e(אתר גדודי אל־קסאם, ימים ספורים לפני טבח השבעה באוקטובר)\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eמסמכים מסווגים שנתפסו בעזה במהלך המלחמה חשפו שמתקפת השבעה באוקטובר נועדה להיות רק יריית הפתיחה של \"פרויקט השחרור הפלסטיני\". התוכנית המלאה כללה את כיבוש השטח, טבח ביהודים ולבסוף הצפת הארץ במאות אלפי פליטים פלסטינים. פעילי הנוח'בה שהשתתפו בטבח העידו בחקירתם שהיו משוכנעים שהם באים כדי להישאר בארץ ולהתיישב מחדש בבתי אבותיהם.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eהספר \u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eמהנהר ועד לים\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e הוא פרי של מחקר יסודי המגלה כי בניגוד לתפיסה הרווחת, תביעת השיבה הפלסטינית אינה פולקלור שנועד לשמר זיכרון היסטורי, וגם איננה קלף מיקוח במשא ומתן. זוהי אידיאולוגיה עמוקה ומושרשת, שמאחוריה ניצבת תוכנית מעשית ומפורטת לשינוי המאזן הדמוגרפי בישראל ולחיסול המדינה היהודית.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eנדב שרגאי, חוקר העיר ירושלים והסכסוך הישראלי-ערבי, חושף בספר זה את הפעולות הנעשות מתחת לאפנו ליישום \"זכות השיבה\" - את התחבולה, ההונאה וגם את הצביעות הבינלאומית שמקדמות את רעיון מחיקת המדינה הציונית באין מפריע. מתוך היכרות מעמיקה עם ההיסטוריה של הסכסוך והפרויקט הלאומי הפלסטיני, מפורר שרגאי את טענת הזכות הפלסטינית על הארץ, את הניסיון לייצר השוואה בין שיבת ציון לפליטי 48', ומציע מבט חדש על האתגרים שמציבה בפנינו תביעת השיבה ועל הדרכים להתמודד איתה.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- מתי מתכננים הפלסטינים לחזור ולהשתלט על הבתים שנטשו ב-1948?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- איזה תפקיד יועד לנחל עמוד, חופי הכנרת ופארק איילון, במסגרת פרוייקט השיבה?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- איך תכנן חמאס למנוע את 'בריחת המוחות' של האינטליגנציה היהודית?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- כיצד נוסחה הפליטות הפלסטינית כך שלא תסתיים לעולם?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eנדב שרגאי הוא סופר, עיתונאי וחוקר, מומחה לירושלים. זוכה פרס ז'בוטינסקי לספרות ומחקר. ספריו הקודמים עוררו דיון ציבורי ער, וביניהם: \u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eהר המריבה, ירושלים: אשליית החלוקה, הכותל הנעלם וטרור אל־אקצא: מעלילה לדם.\u003c\/strong\u003e\u003c\/p\u003e","published_at":"2026-03-17T21:52:09+02:00","created_at":"2026-03-17T21:46:49+02:00","vendor":"נדב שרגאי","type":"ספרים","tags":[],"price":8000,"price_min":8000,"price_max":8000,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":9800,"compare_at_price_min":9800,"compare_at_price_max":9800,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":43336172077099,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":null,"requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"מהנהר ועד לים","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":8000,"weight":0,"compare_at_price":9800,"inventory_management":null,"barcode":null,"requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/1_63a206d2-2cc9-4b91-aae9-6e521084b075.png?v=1773777036"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/1_63a206d2-2cc9-4b91-aae9-6e521084b075.png?v=1773777036","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":28325581783083,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.666,"height":740,"width":493,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/1_63a206d2-2cc9-4b91-aae9-6e521084b075.png?v=1773777036"},"aspect_ratio":0.666,"height":740,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/1_63a206d2-2cc9-4b91-aae9-6e521084b075.png?v=1773777036","width":493}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003cp dir=\"rtl\"\u003e\u003cspan\u003e\u003cspan style=\"color: rgb(237, 18, 18);\"\u003e\u003cstrong\u003e*הספר נמכר במכירה מוקדמת - יישלח ללקוחות לקראת סוף חודש אפריל*\u003c\/strong\u003e\u003c\/span\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\"היערכו להסתלק מהעוטף אך הותירו את המזוודות שלכם סגורות ואל תפתחו אותן, כדי שלא יעיק עליכם סידורן מחדש. נוכחותכם על האדמה הזו, היא נוכחות זמנית. בעליהן של אדמות פלסטין, בניהם ונכדיהם, ממתינים יותר מ־ 75 שנה כדי לשוב אליהן, והם ישובו בקרוב בעזרת אללה\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e(אתר גדודי אל־קסאם, ימים ספורים לפני טבח השבעה באוקטובר)\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eמסמכים מסווגים שנתפסו בעזה במהלך המלחמה חשפו שמתקפת השבעה באוקטובר נועדה להיות רק יריית הפתיחה של \"פרויקט השחרור הפלסטיני\". התוכנית המלאה כללה את כיבוש השטח, טבח ביהודים ולבסוף הצפת הארץ במאות אלפי פליטים פלסטינים. פעילי הנוח'בה שהשתתפו בטבח העידו בחקירתם שהיו משוכנעים שהם באים כדי להישאר בארץ ולהתיישב מחדש בבתי אבותיהם.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eהספר \u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eמהנהר ועד לים\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e הוא פרי של מחקר יסודי המגלה כי בניגוד לתפיסה הרווחת, תביעת השיבה הפלסטינית אינה פולקלור שנועד לשמר זיכרון היסטורי, וגם איננה קלף מיקוח במשא ומתן. זוהי אידיאולוגיה עמוקה ומושרשת, שמאחוריה ניצבת תוכנית מעשית ומפורטת לשינוי המאזן הדמוגרפי בישראל ולחיסול המדינה היהודית.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eנדב שרגאי, חוקר העיר ירושלים והסכסוך הישראלי-ערבי, חושף בספר זה את הפעולות הנעשות מתחת לאפנו ליישום \"זכות השיבה\" - את התחבולה, ההונאה וגם את הצביעות הבינלאומית שמקדמות את רעיון מחיקת המדינה הציונית באין מפריע. מתוך היכרות מעמיקה עם ההיסטוריה של הסכסוך והפרויקט הלאומי הפלסטיני, מפורר שרגאי את טענת הזכות הפלסטינית על הארץ, את הניסיון לייצר השוואה בין שיבת ציון לפליטי 48', ומציע מבט חדש על האתגרים שמציבה בפנינו תביעת השיבה ועל הדרכים להתמודד איתה.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- מתי מתכננים הפלסטינים לחזור ולהשתלט על הבתים שנטשו ב-1948?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- איזה תפקיד יועד לנחל עמוד, חופי הכנרת ופארק איילון, במסגרת פרוייקט השיבה?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- איך תכנן חמאס למנוע את 'בריחת המוחות' של האינטליגנציה היהודית?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e- כיצד נוסחה הפליטות הפלסטינית כך שלא תסתיים לעולם?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eנדב שרגאי הוא סופר, עיתונאי וחוקר, מומחה לירושלים. זוכה פרס ז'בוטינסקי לספרות ומחקר. ספריו הקודמים עוררו דיון ציבורי ער, וביניהם: \u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eהר המריבה, ירושלים: אשליית החלוקה, הכותל הנעלם וטרור אל־אקצא: מעלילה לדם.\u003c\/strong\u003e\u003c\/p\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
מהנהר ועד לים
98.00 ₪
80.00 ₪
*הספר נמכר במכירה מוקדמת - יישלח ללקוחות לקראת סוף חודש אפריל*"היערכו להסתלק מהעוטף אך הותירו את המזוודות שלכם סגורות ואל...