ספרי שיבולת
ספרית שיבולת, מבית סלע מאיר וקרן תקווה, מבקשת להביא לעברית את מיטב הספרות העיונית השמרנית והימנית מהעולם, במטרה להרחיב את הגבולות הצרים והמשעממים של השיח הישראלי.
שיבולת מציעה תכנית מנויים שנתית במסגרתה נשלחים הספרים החדשים למנויים באופן ראשוני, ולאחר מכן מגיעים לאתר סלע מאיר. כאן תוכלו לרכוש כל אחד מספרי שיבולת שכבר יצאו לאור, והם משתתפים במבצעי האתר יחד עם ספרי סלע מאיר.
{"id":6557073834027,"title":"מדוע הם שונאים בתי ספר פרטיים?","handle":"מדוע-הם-שונאים-בתי-ספר-פרטיים","description":"\u003ch1 data-mce-fragment=\"1\" style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"color: #ff0000;\"\u003e\u003cstrong data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/strong\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/h1\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e\n\u003cstrong\u003eמדוע הם שונאים בתי ספר פרטיים?\u003c\/strong\u003e הוא כתב-הגנה אמפירי על זכות הבחירה של הורים בחינוך ועל תקצוב חינוכי מבוסס הישגים. נבחנת בו שיטת בתי הספר בזיכיון, הנהוגה בארה\"ב. אלה הם בתי ספר שמקימים ארגונים פרטיים, המתוקצבים בידי המדינה על פי הישגי תלמידיהם, ואשר להורי התלמידים החופש לבחור באיזה מהם שירצו. כך, כמו בתי ספר פרטיים, הם מבוססים על הישגים ותחרות.\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003eסואל משווה בין הישגיהם של רבבות תלמידים בבתי ספר ציבוריים רגילים ובבתי ספר בזיכיון השוכנים באותם מבנים עצמם. הנתונים הרבים אינם מותירים מקום לספק: בתי הספר בזיכיון הם מסלול הצלה לאוכלוסיות המיעוטים העניים. למרות זאת, אנשי חינוך, ארגוני מורים ופוליטיקאים ממשיכים להתעקש שמדובר בשיטה המיטיבה עם לבנים עשירים, ובכסות אידיאולוגית זו מגינים על אינטרסים זרים.\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e● מהם הכשלים הגורמים לבתי הספר הציבוריים להיות מדגרות לאלימות ולכישלון?\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e● למה מתנגדים פרופסורים לחינוך למדידה של הישגים במתמטיקה?\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e● איך הודבקה תווית של גזענות על בתי הספר המקדמים את האפרו-אמריקנים?\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e● מה יכולה ישראל ללמוד מהצלחתם המוכחת של בתי הספר בזיכיון בארה\"ב?\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\n\u003cstrong\u003eתומס סואל\u003c\/strong\u003e הוא כלכלן אפרו-אמריקני, מבכירי האינטלקטואלים הציבוריים בארה\"ב. הוא נולד ב-1930 למשפחה ענייה בשכונת הארלם בניו יורק, ונשר מלימודיו. בבגרותו הצליח, בזכות התמדתו בלימודי ערב, להתקבל לאוניברסיטת הרווארד, ושם סיים לימודיו בהצטיינות. בתחילת דרכו נשבה בקסם המרקסיזם, אך לימודיו ועבודתו כמתמחה בממשל הפדרלי הפכו אותו לאיש השוק החופשי המאמין בכוחו ובאחריותו של הפרט. סואל חיבר יותר משלושים ספרי מחקר והגות, ביניהם הופיעו בעברית 'יסודות הכלכלה' ו'עימות בין השקפות' (בהוצאת שלם) ו'המרדף אחר צדק קוסמי' (בספריית שיבולת).\u003c\/div\u003e","published_at":"2021-04-13T17:40:15+03:00","created_at":"2021-04-13T17:37:31+03:00","vendor":"תומס סואל","type":"ספרים","tags":["שיבולת"],"price":7800,"price_min":7800,"price_max":7800,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":9800,"compare_at_price_min":9800,"compare_at_price_max":9800,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":39307706761259,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":"","requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"מדוע הם שונאים בתי ספר פרטיים?","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":7800,"weight":0,"compare_at_price":9800,"inventory_management":"shopify","barcode":"013860001056","requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/sowl.png?v=1618324653"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/sowl.png?v=1618324653","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":20308428881963,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.643,"height":560,"width":360,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/sowl.png?v=1618324653"},"aspect_ratio":0.643,"height":560,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/sowl.png?v=1618324653","width":360}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003ch1 data-mce-fragment=\"1\" style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"color: #ff0000;\"\u003e\u003cstrong data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/strong\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/h1\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e\n\u003cstrong\u003eמדוע הם שונאים בתי ספר פרטיים?\u003c\/strong\u003e הוא כתב-הגנה אמפירי על זכות הבחירה של הורים בחינוך ועל תקצוב חינוכי מבוסס הישגים. נבחנת בו שיטת בתי הספר בזיכיון, הנהוגה בארה\"ב. אלה הם בתי ספר שמקימים ארגונים פרטיים, המתוקצבים בידי המדינה על פי הישגי תלמידיהם, ואשר להורי התלמידים החופש לבחור באיזה מהם שירצו. כך, כמו בתי ספר פרטיים, הם מבוססים על הישגים ותחרות.\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003eסואל משווה בין הישגיהם של רבבות תלמידים בבתי ספר ציבוריים רגילים ובבתי ספר בזיכיון השוכנים באותם מבנים עצמם. הנתונים הרבים אינם מותירים מקום לספק: בתי הספר בזיכיון הם מסלול הצלה לאוכלוסיות המיעוטים העניים. למרות זאת, אנשי חינוך, ארגוני מורים ופוליטיקאים ממשיכים להתעקש שמדובר בשיטה המיטיבה עם לבנים עשירים, ובכסות אידיאולוגית זו מגינים על אינטרסים זרים.\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e● מהם הכשלים הגורמים לבתי הספר הציבוריים להיות מדגרות לאלימות ולכישלון?\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e● למה מתנגדים פרופסורים לחינוך למדידה של הישגים במתמטיקה?\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e● איך הודבקה תווית של גזענות על בתי הספר המקדמים את האפרו-אמריקנים?\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e● מה יכולה ישראל ללמוד מהצלחתם המוכחת של בתי הספר בזיכיון בארה\"ב?\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\n\u003cstrong\u003eתומס סואל\u003c\/strong\u003e הוא כלכלן אפרו-אמריקני, מבכירי האינטלקטואלים הציבוריים בארה\"ב. הוא נולד ב-1930 למשפחה ענייה בשכונת הארלם בניו יורק, ונשר מלימודיו. בבגרותו הצליח, בזכות התמדתו בלימודי ערב, להתקבל לאוניברסיטת הרווארד, ושם סיים לימודיו בהצטיינות. בתחילת דרכו נשבה בקסם המרקסיזם, אך לימודיו ועבודתו כמתמחה בממשל הפדרלי הפכו אותו לאיש השוק החופשי המאמין בכוחו ובאחריותו של הפרט. סואל חיבר יותר משלושים ספרי מחקר והגות, ביניהם הופיעו בעברית 'יסודות הכלכלה' ו'עימות בין השקפות' (בהוצאת שלם) ו'המרדף אחר צדק קוסמי' (בספריית שיבולת).\u003c\/div\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
מדוע הם שונאים בתי ספר פרטיים?
98.00 ₪
78.00 ₪
מדוע הם שונאים בתי ספר פרטיים? הוא כתב-הגנה אמפירי על זכות הבחירה של הורים בחינוך ועל תקצוב חינוכי מבוסס הישגים....
{"id":6632095252523,"title":"אפקט צ'רצ'יל","handle":"אפקט-צרציל","description":"\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: center;\" data-mce-style=\"direction: rtl; text-align: center;\"\u003e\u003cstrong\u003e\u003cspan style=\"color: #ff0000;\" data-mce-style=\"color: #ff0000;\"\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/strong\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003ch3 style=\"text-align: right;\"\u003e \u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003e\"וינסטון צ'רצ'יל היה מוט הברזל של הגורל. אלמלא היה במקום שהיה והציב התנגדות, הרכבת הנאצית הייתה טסה קדימה. בהתחשב בקורותיו עד אז, נֵס שהוא בכלל עוד חי\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\n\u003c\/h3\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\n\u003cimg data-mce-fragment=\"1\" src=\"https:\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/2776\/1306\/files\/4_-140_2_480x480.png?v=1636684245\" alt=\"\" data-mce-src=\"https:\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/2776\/1306\/files\/4_-140_2_480x480.png?v=1636684245\"\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003eמה משנה את מהלך ההיסטוריה: דחפים כלכליים והתנהגותם של המונים, או אישים דגולים המתעלים למעלה מגובה השעה? הספר הזה מציע תשובה ברורה, ומוכיח אותה ממקרהו של אדם גדול מהחיים, שבכוח אישיותו ותושייתו, שנינותיו וגם שיגעונותיו הציל את העולם מגרמניה הנאצית: ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל. היה בו גרעין אישיותי נדיר ששינה הכול. בוריס ג'ונסון קורא לו אפקט צ'רצ'יל.\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\n\u003cbr\u003eאת סיפורו של צ'רצ'יל כתבו רבים, גם צ'רצ'יל עצמו, אבל בוריס ג'ונסון כותב אותו אחרת \u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003eלגמרי. זו איננה עוד ביוגרפיה. זהו סיפור, סיפור אמיתי, המטייל הלוך ושוב בין נקודות מייצגות \u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003eבתשעים שנות חייו של צ'רצ'יל, ומאיר מהן את ימינו שלנו – שאלמלא צ'רצ'יל היו נראים אחרת לגמרי. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003ch4 style=\"text-align: right;\"\u003eמעט לאחר שכתב את הספר הזה נכנס בוריס ג'ונסון לנעליו הגדולות של צ'רציל; כשג'ונסון כותב על צ'רצ'יל, הוא כותב על מקור השראתו הפוליטית.\u003c\/h4\u003e\n\u003cp style=\"text-align: right;\"\u003e\u003cspan data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cimg data-mce-fragment=\"1\" src=\"https:\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/2776\/1306\/files\/4_-140_480x480.png?v=1636683617\" alt=\"\" data-mce-src=\"https:\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/2776\/1306\/files\/4_-140_480x480.png?v=1636683617\"\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003eבוריס ג'ונסון, יליד 1964, הוא ראש ממשלת בריטניה מטעם המפלגה השמרנית מאז 2019. בשנים 2016-2008 שימש ראש עיריית לונדון, וקודם לכן היה חבר הפרלמנט. הוא בעל תואר בלימודים קלאסיים מאוניברסיטת אוקספורד. שימש עיתונאי בטיימס הלונדוני, בדיילי טלגרף ובספקטייטר. כעיתונאי וכפוליטיקאי כאחד הוא נודע בעמדתו הנוקבת נגד השתתפות בריטניה באיחוד האירופי, בהתנגדותו לתנועת החרם על ישראל ובמאבקיו למען חופש הביטוי.\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cdiv style=\"position: absolute; left: 370px; top: 57.3906px;\" id=\"gtx-trans\"\u003e\n\u003cdiv class=\"gtx-trans-icon\"\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003c\/div\u003e","published_at":"2021-10-24T16:09:17+03:00","created_at":"2021-10-24T16:07:55+03:00","vendor":"בוריס ג'ונסון","type":"ספרים","tags":["שיבולת"],"price":5800,"price_min":5800,"price_max":5800,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":9800,"compare_at_price_min":9800,"compare_at_price_max":9800,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":39499053301803,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":"","requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"אפקט צ'רצ'יל","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":5800,"weight":0,"compare_at_price":9800,"inventory_management":"shopify","barcode":"013860001063","requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/6a4f5088902e1b713f708fd11b0e0c44.jpg?v=1635080877"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/6a4f5088902e1b713f708fd11b0e0c44.jpg?v=1635080877","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":20770649702443,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.688,"height":846,"width":582,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/6a4f5088902e1b713f708fd11b0e0c44.jpg?v=1635080877"},"aspect_ratio":0.688,"height":846,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/6a4f5088902e1b713f708fd11b0e0c44.jpg?v=1635080877","width":582}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: center;\" data-mce-style=\"direction: rtl; text-align: center;\"\u003e\u003cstrong\u003e\u003cspan style=\"color: #ff0000;\" data-mce-style=\"color: #ff0000;\"\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/strong\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003ch3 style=\"text-align: right;\"\u003e \u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003e\"וינסטון צ'רצ'יל היה מוט הברזל של הגורל. אלמלא היה במקום שהיה והציב התנגדות, הרכבת הנאצית הייתה טסה קדימה. בהתחשב בקורותיו עד אז, נֵס שהוא בכלל עוד חי\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\n\u003c\/h3\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\n\u003cimg data-mce-fragment=\"1\" src=\"https:\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/2776\/1306\/files\/4_-140_2_480x480.png?v=1636684245\" alt=\"\" data-mce-src=\"https:\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/2776\/1306\/files\/4_-140_2_480x480.png?v=1636684245\"\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003eמה משנה את מהלך ההיסטוריה: דחפים כלכליים והתנהגותם של המונים, או אישים דגולים המתעלים למעלה מגובה השעה? הספר הזה מציע תשובה ברורה, ומוכיח אותה ממקרהו של אדם גדול מהחיים, שבכוח אישיותו ותושייתו, שנינותיו וגם שיגעונותיו הציל את העולם מגרמניה הנאצית: ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל. היה בו גרעין אישיותי נדיר ששינה הכול. בוריס ג'ונסון קורא לו אפקט צ'רצ'יל.\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\n\u003cbr\u003eאת סיפורו של צ'רצ'יל כתבו רבים, גם צ'רצ'יל עצמו, אבל בוריס ג'ונסון כותב אותו אחרת \u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003eלגמרי. זו איננה עוד ביוגרפיה. זהו סיפור, סיפור אמיתי, המטייל הלוך ושוב בין נקודות מייצגות \u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003eבתשעים שנות חייו של צ'רצ'יל, ומאיר מהן את ימינו שלנו – שאלמלא צ'רצ'יל היו נראים אחרת לגמרי. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003ch4 style=\"text-align: right;\"\u003eמעט לאחר שכתב את הספר הזה נכנס בוריס ג'ונסון לנעליו הגדולות של צ'רציל; כשג'ונסון כותב על צ'רצ'יל, הוא כותב על מקור השראתו הפוליטית.\u003c\/h4\u003e\n\u003cp style=\"text-align: right;\"\u003e\u003cspan data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cimg data-mce-fragment=\"1\" src=\"https:\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/2776\/1306\/files\/4_-140_480x480.png?v=1636683617\" alt=\"\" data-mce-src=\"https:\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/2776\/1306\/files\/4_-140_480x480.png?v=1636683617\"\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003eבוריס ג'ונסון, יליד 1964, הוא ראש ממשלת בריטניה מטעם המפלגה השמרנית מאז 2019. בשנים 2016-2008 שימש ראש עיריית לונדון, וקודם לכן היה חבר הפרלמנט. הוא בעל תואר בלימודים קלאסיים מאוניברסיטת אוקספורד. שימש עיתונאי בטיימס הלונדוני, בדיילי טלגרף ובספקטייטר. כעיתונאי וכפוליטיקאי כאחד הוא נודע בעמדתו הנוקבת נגד השתתפות בריטניה באיחוד האירופי, בהתנגדותו לתנועת החרם על ישראל ובמאבקיו למען חופש הביטוי.\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cdiv style=\"position: absolute; left: 370px; top: 57.3906px;\" id=\"gtx-trans\"\u003e\n\u003cdiv class=\"gtx-trans-icon\"\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003c\/div\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
אפקט צ'רצ'יל
98.00 ₪
58.00 ₪
"וינסטון צ'רצ'יל היה מוט הברזל של הגורל. אלמלא היה במקום שהיה והציב התנגדות, הרכבת הנאצית הייתה טסה קדימה. בהתחשב בקורותיו...
{"id":6619531214891,"title":"לחיות כמו יהודי","handle":"לחיות-כמו-יהודי","description":"\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\n\u003ch1 style=\"direction: rtl;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cspan style=\"color: #ff0000;\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-style=\"color: #ff0000;\"\u003e\u003cstrong data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/strong\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/h1\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e\u003cspan style=\"color: #000000;\"\u003eרוח הזמן גורסת שחברה ערכית ומשגשגת יכולה להיווצר רק כאשר נזנח את כל אמונותינו המסורתיות וננתק את השייכות הלאומית שלנו. אחרת נמשיך לחיות בעולם נטול צדק ואושר. האם הדת, הלאומיות והשבטיות באמת פוגעות בנו? \u003cstrong\u003eפרופ' משה קופל\u003c\/strong\u003e מוכיח כי ההפך הוא הנכון.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003ciframe style=\"border: none; overflow: hidden;\" height=\"476\" width=\"476\" src=\"https:\/\/www.facebook.com\/plugins\/video.php?height=476\u0026amp;href=https%3A%2F%2Fwww.facebook.com%2FSellameirpublishing2%2Fvideos%2F1411838339649242%2F\u0026amp;show_text=false\u0026amp;width=476\u0026amp;t=0\" allow=\"autoplay; clipboard-write; encrypted-media; picture-in-picture; web-share\" allowfullscreen=\"true\" frameborder=\"0\" scrolling=\"no\"\u003e\u003c\/iframe\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 0.875rem;\"\u003eקופל עושה זאת בעזרת דמויות בדיוניות למחצה שהכיר במהלך חייו, ובראשן \"היידי\" ו\"שימען\" (שמעון). היידי, יהודייה אמריקנית בוגרת תרבות-הנגד, מאמינה כי העולם, והיהודים במיוחד, צריכים לצעוד לעבר מציאות קוסמופוליטית ממושפטת המעוצבת לאורן של זכויות אדם אוניברסליות. שימען, ניצול שואה וחסיד מבוגר, שומר את מסורת אבותיו למנהגיה מתוך פיכחון. קופל מראה, על פי מגוון תחומי ידע ומחקר, ובעזרת דמויות בדיוניות נוספות, כי דווקא דרכו של שימען מובילה לחברה יציבה ומלוכדת. המסורת תמשיך לקבור את מנבאי מותה.\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 0.875rem;\"\u003eבמה תורמים לשגשוג האנושי חובות ואיסורים שרירותיים לכאורה?\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 0.875rem;\"\u003eמהו יתרונן של נורמות שאינן מעוגנות בחקיקה ובאמצעי אכיפה?\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 0.875rem;\"\u003eמה נובע ממה – אמונה או מחויבות מעשית?\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 0.875rem;\"\u003eהיכן מסתמנת כיום תחייה מפתיעה של מסורת יהודית אורגנית?\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cimg style=\"font-size: 0.875rem;\" src=\"https:\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/2776\/1306\/files\/4_-140_1_480x480.png?v=1640188984\" alt=\"\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-src=\"https:\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/2776\/1306\/files\/4_-140_1_480x480.png?v=1640188984\"\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\n\u003cstrong style=\"font-size: 0.875rem;\"\u003eמשה קופל\u003c\/strong\u003e\u003cspan style=\"font-size: 0.875rem;\"\u003e הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת בר־אילן, יו\"ר פורום קהלת ויוזם אתר 'דיקטה' המיישם טכנולוגיות חדישות בבינה מלאכותית על טקסטים עבריים. נולד בניו-יורק ולמד בישיבות בארץ ובחו״ל. בן 23 קיבל תואר דוקטור במתמטיקה מאוניברסיטת ניו-יורק. במקביל לעבודה אקדמית ענפה היה לפעיל בולט במרחב הציבורי כאשר הקים את פורום קהלת, ״המיזם המצליח ביותר של הימין בעשור האחרון״ כתיאורו של עיתון 'הארץ'. חיבר ספרים גם בתחום חקר התלמוד.\u003c\/span\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003c\/div\u003e","published_at":"2021-09-26T17:05:00+03:00","created_at":"2021-09-26T17:04:32+03:00","vendor":"משה קופל","type":"ספרים","tags":["שיבולת"],"price":5600,"price_min":5600,"price_max":5600,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":9600,"compare_at_price_min":9600,"compare_at_price_max":9600,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":39464556986411,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":"","requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"לחיות כמו יהודי","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":5600,"weight":0,"compare_at_price":9600,"inventory_management":"shopify","barcode":"013860001066","requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/kopel.png?v=1632665073"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/kopel.png?v=1632665073","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":20696019861547,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.625,"height":560,"width":350,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/kopel.png?v=1632665073"},"aspect_ratio":0.625,"height":560,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/kopel.png?v=1632665073","width":350}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\n\u003ch1 style=\"direction: rtl;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cspan style=\"color: #ff0000;\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-style=\"color: #ff0000;\"\u003e\u003cstrong data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/strong\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/h1\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e\u003cspan style=\"color: #000000;\"\u003eרוח הזמן גורסת שחברה ערכית ומשגשגת יכולה להיווצר רק כאשר נזנח את כל אמונותינו המסורתיות וננתק את השייכות הלאומית שלנו. אחרת נמשיך לחיות בעולם נטול צדק ואושר. האם הדת, הלאומיות והשבטיות באמת פוגעות בנו? \u003cstrong\u003eפרופ' משה קופל\u003c\/strong\u003e מוכיח כי ההפך הוא הנכון.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003ciframe style=\"border: none; overflow: hidden;\" height=\"476\" width=\"476\" src=\"https:\/\/www.facebook.com\/plugins\/video.php?height=476\u0026amp;href=https%3A%2F%2Fwww.facebook.com%2FSellameirpublishing2%2Fvideos%2F1411838339649242%2F\u0026amp;show_text=false\u0026amp;width=476\u0026amp;t=0\" allow=\"autoplay; clipboard-write; encrypted-media; picture-in-picture; web-share\" allowfullscreen=\"true\" frameborder=\"0\" scrolling=\"no\"\u003e\u003c\/iframe\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 0.875rem;\"\u003eקופל עושה זאת בעזרת דמויות בדיוניות למחצה שהכיר במהלך חייו, ובראשן \"היידי\" ו\"שימען\" (שמעון). היידי, יהודייה אמריקנית בוגרת תרבות-הנגד, מאמינה כי העולם, והיהודים במיוחד, צריכים לצעוד לעבר מציאות קוסמופוליטית ממושפטת המעוצבת לאורן של זכויות אדם אוניברסליות. שימען, ניצול שואה וחסיד מבוגר, שומר את מסורת אבותיו למנהגיה מתוך פיכחון. קופל מראה, על פי מגוון תחומי ידע ומחקר, ובעזרת דמויות בדיוניות נוספות, כי דווקא דרכו של שימען מובילה לחברה יציבה ומלוכדת. המסורת תמשיך לקבור את מנבאי מותה.\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 0.875rem;\"\u003eבמה תורמים לשגשוג האנושי חובות ואיסורים שרירותיים לכאורה?\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 0.875rem;\"\u003eמהו יתרונן של נורמות שאינן מעוגנות בחקיקה ובאמצעי אכיפה?\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 0.875rem;\"\u003eמה נובע ממה – אמונה או מחויבות מעשית?\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 0.875rem;\"\u003eהיכן מסתמנת כיום תחייה מפתיעה של מסורת יהודית אורגנית?\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cimg style=\"font-size: 0.875rem;\" src=\"https:\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/2776\/1306\/files\/4_-140_1_480x480.png?v=1640188984\" alt=\"\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-src=\"https:\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/2776\/1306\/files\/4_-140_1_480x480.png?v=1640188984\"\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\n\u003cstrong style=\"font-size: 0.875rem;\"\u003eמשה קופל\u003c\/strong\u003e\u003cspan style=\"font-size: 0.875rem;\"\u003e הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת בר־אילן, יו\"ר פורום קהלת ויוזם אתר 'דיקטה' המיישם טכנולוגיות חדישות בבינה מלאכותית על טקסטים עבריים. נולד בניו-יורק ולמד בישיבות בארץ ובחו״ל. בן 23 קיבל תואר דוקטור במתמטיקה מאוניברסיטת ניו-יורק. במקביל לעבודה אקדמית ענפה היה לפעיל בולט במרחב הציבורי כאשר הקים את פורום קהלת, ״המיזם המצליח ביותר של הימין בעשור האחרון״ כתיאורו של עיתון 'הארץ'. חיבר ספרים גם בתחום חקר התלמוד.\u003c\/span\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003c\/div\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
לחיות כמו יהודי
96.00 ₪
56.00 ₪
רוח הזמן גורסת שחברה ערכית ומשגשגת יכולה להיווצר רק כאשר נזנח את כל אמונותינו המסורתיות וננתק את השייכות הלאומית שלנו....
{"id":6636643024939,"title":"שורשי המלחמה","handle":"שורשי-המלחמה","description":"\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\n\u003ch1 data-mce-fragment=\"1\" style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan data-mce-fragment=\"1\" style=\"color: #ff0000;\" data-mce-style=\"color: #ff0000;\"\u003e\u003cstrong data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/strong\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/h1\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003eמדוע גם העולם המודרני, שכבר ראה הכול ולמד הכול, ממשיך להידרדר למלחמות הרסניות שאיש כמעט אינו רוצה בהן? האם ישנם כשלים קלאסיים בשיקול הדעת של מנהיגים, שדינם לערער מצבי שלום ואיזונים בין-מעצמתיים בעבר ובהווה? ההיסטוריון \u003cstrong\u003eדונלד קגן\u003c\/strong\u003e ניתח לפרטי פרטים את האנטומיה של ההידרדרות למלחמות גדולות לאורך ההיסטוריה, וחזר עם חומר למחשבה.\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\n\u003cstrong\u003e'שורשי המלחמה והדרכים לשמור על השלום'\u003c\/strong\u003e איננו מחקר של היסטוריה צבאית. הוא מחקר על דינמיקות בינלאומיות של ימי שלום וימי מתיחות. כשהמלחמה במלוא עצימותה מתחילה, העיון של קגן נגמר. אך התגלגלותה של מלחמה היא לפעמים עניין של עשרות שנים. קגן עוקב אחר ההתנהלות הבין-לאומית שהוליכה למלחמה הפלופונזית בין אתונה לספרטה, למלחמה השנייה בין רומא לקרתגו, לשתי מלחמות העולם במאה העשרים ולמשבר הטילים שבו כמעט הפכה המלחמה הקרה למלחמה גרעינית. השגיאות המרות ששגו הקדמונים, הוא מגלה, חזרו אצל המנהיגים המודרניים.\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\n\u003cul\u003e\n\u003cli\u003eמה גורם יותר להתלקחות מלחמות: אינטרסים חומריים או ענייני כבוד וערכים?\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eהאם ההיסטוריה מגבה את הכלל \"הרוצה בשלום ייכון למלחמה\"?\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eהאם די בעוצמה צבאית עדיפה כדי להרתיע תוקפן, או שנדרשת גם נכונות להפעילה?\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eאיזה כשל משותף לרומא ערב המלחמה עם חניבעל ולבריטניה בשנות השלושים?\u003c\/li\u003e\n\u003c\/ul\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003eההיסטוריון היהודי-אמריקני \u003cstrong\u003eדונלד קגן\u003c\/strong\u003e נולד בליטא ב-1932 והיגר עם אימו לארצות הברית כשהיה בן שנתיים. הוא התמחה בלימודים קלאסיים, ונודע במיוחד בזכות יצירתו בת ארבעת הכרכים על המלחמות הפלופונסיות. במשך כ-45 שנה לימד באוניברסיטת ייל, ואף כיהן כרקטור האוניברסיטה. כאות הערכה למפעלו בחקר ההיסטוריה קיבל ב-2002 את המדליה הלאומית למדעי הרוח. בספטמבר 2000 פרסם עם בנו פרדריק את הספר 'בזמן שאמריקה ישנה', שבו קרא לארה\"ב לחזור להבטיח את שלום העולם באמצעות התעצמותה הצבאית. שנה לאחר מכן, מתקפת 11 בספטמבר 2001 שיוותה לספרו מעמד נבואי. קגן הלך לעולמו באוגוסט 2021.\u003c\/div\u003e","published_at":"2021-10-28T10:47:53+03:00","created_at":"2021-10-28T10:47:30+03:00","vendor":"דונלד קגן","type":"","tags":["שיבולת"],"price":7800,"price_min":7800,"price_max":7800,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":12800,"compare_at_price_min":12800,"compare_at_price_max":12800,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":39522364358699,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":"","requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"שורשי המלחמה","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":7800,"weight":0,"compare_at_price":12800,"inventory_management":"shopify","barcode":"013860001065","requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/kgn.png?v=1635407253"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/kgn.png?v=1635407253","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":20787630407723,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.636,"height":550,"width":350,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/kgn.png?v=1635407253"},"aspect_ratio":0.636,"height":550,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/kgn.png?v=1635407253","width":350}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\n\u003ch1 data-mce-fragment=\"1\" style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan data-mce-fragment=\"1\" style=\"color: #ff0000;\" data-mce-style=\"color: #ff0000;\"\u003e\u003cstrong data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/strong\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/h1\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003eמדוע גם העולם המודרני, שכבר ראה הכול ולמד הכול, ממשיך להידרדר למלחמות הרסניות שאיש כמעט אינו רוצה בהן? האם ישנם כשלים קלאסיים בשיקול הדעת של מנהיגים, שדינם לערער מצבי שלום ואיזונים בין-מעצמתיים בעבר ובהווה? ההיסטוריון \u003cstrong\u003eדונלד קגן\u003c\/strong\u003e ניתח לפרטי פרטים את האנטומיה של ההידרדרות למלחמות גדולות לאורך ההיסטוריה, וחזר עם חומר למחשבה.\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\n\u003cstrong\u003e'שורשי המלחמה והדרכים לשמור על השלום'\u003c\/strong\u003e איננו מחקר של היסטוריה צבאית. הוא מחקר על דינמיקות בינלאומיות של ימי שלום וימי מתיחות. כשהמלחמה במלוא עצימותה מתחילה, העיון של קגן נגמר. אך התגלגלותה של מלחמה היא לפעמים עניין של עשרות שנים. קגן עוקב אחר ההתנהלות הבין-לאומית שהוליכה למלחמה הפלופונזית בין אתונה לספרטה, למלחמה השנייה בין רומא לקרתגו, לשתי מלחמות העולם במאה העשרים ולמשבר הטילים שבו כמעט הפכה המלחמה הקרה למלחמה גרעינית. השגיאות המרות ששגו הקדמונים, הוא מגלה, חזרו אצל המנהיגים המודרניים.\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003e\n\u003cul\u003e\n\u003cli\u003eמה גורם יותר להתלקחות מלחמות: אינטרסים חומריים או ענייני כבוד וערכים?\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eהאם ההיסטוריה מגבה את הכלל \"הרוצה בשלום ייכון למלחמה\"?\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eהאם די בעוצמה צבאית עדיפה כדי להרתיע תוקפן, או שנדרשת גם נכונות להפעילה?\u003c\/li\u003e\n\u003cli\u003eאיזה כשל משותף לרומא ערב המלחמה עם חניבעל ולבריטניה בשנות השלושים?\u003c\/li\u003e\n\u003c\/ul\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\"\u003eההיסטוריון היהודי-אמריקני \u003cstrong\u003eדונלד קגן\u003c\/strong\u003e נולד בליטא ב-1932 והיגר עם אימו לארצות הברית כשהיה בן שנתיים. הוא התמחה בלימודים קלאסיים, ונודע במיוחד בזכות יצירתו בת ארבעת הכרכים על המלחמות הפלופונסיות. במשך כ-45 שנה לימד באוניברסיטת ייל, ואף כיהן כרקטור האוניברסיטה. כאות הערכה למפעלו בחקר ההיסטוריה קיבל ב-2002 את המדליה הלאומית למדעי הרוח. בספטמבר 2000 פרסם עם בנו פרדריק את הספר 'בזמן שאמריקה ישנה', שבו קרא לארה\"ב לחזור להבטיח את שלום העולם באמצעות התעצמותה הצבאית. שנה לאחר מכן, מתקפת 11 בספטמבר 2001 שיוותה לספרו מעמד נבואי. קגן הלך לעולמו באוגוסט 2021.\u003c\/div\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
שורשי המלחמה
128.00 ₪
78.00 ₪
מדוע גם העולם המודרני, שכבר ראה הכול ולמד הכול, ממשיך להידרדר למלחמות הרסניות שאיש כמעט אינו רוצה בהן? האם ישנם...
{"id":6724236869675,"title":"תיאוריות ציניות","handle":"cynicaltheorieshe","description":"\u003ch1 data-mce-fragment=\"1\" style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"color: #ff0000;\"\u003e\u003cstrong data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/strong\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/h1\u003e\n\u003cp data-mce-fragment=\"1\" style=\"text-align: right;\"\u003e\u003cspan style=\"color: #000000;\"\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003e\"תאורטיקני הצדק החברתי יצרו דת חדשה, מסורת של אמונה העוינת בפועל את ההיגיון, את ההפרכה ואת כל סוגי המחלוקת\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003e\"גבר לבן פריבילג\" ו\"מרחב בטוח\", \"ניכוס תרבותי\" ו\"קציני גיוון\", \"מדע גברי\" ו\"גזענות מערכתית\", \"תרבות הביטול\" ופיטורים בגלל שימוש ב\"מילים אסורות\" ובשל התנגדות לביזה, קורסי חובה לעובדי מדינה ב\"תיאוריית גזע ביקורתית\" והתנגדות עקרונית למכשירי שמיעה – המושגים והתופעות הללו חרגו בעשור החולף מתחומיהם הצרים של חוגים מוגדרים באקדמיה ושל חסידי מה שמתכנה \"תיאוריות ביקורתיות\" או \"תיאוריות הצדק החברתי\", והשתלטו על התקשורת והאקדמיה, מקומות העבודה ובתי הספר במדינות המערב. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003eהלן פלקרוז וג'יימס לינדזי, שני אקדמאים אמריקנים ליברלים, התמסרו לחקר היסודות ההגותיים של התופעות הללו. בספרם \u003c\/span\u003e\u003cb\u003eתיאוריות ציניות\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003e הם מתחקים אחר התגלגלותו של הפוסט-מודרניזם הביקורתי והמפרק לכדי משנה יישומית המחליפה את הספקנות הקיצונית בוודאות קנאית. בניתוחם מראים המחברים כיצד נשמרים העקרונות הפוסט-מודרניים הציניים גם בגלגוליהם המאוחרים – אלה הפועלים עתה, באותו חרון נחוש, נגד המודרנה, הליברליזם וחופש הפרט כמו גם נגד אבות הפוסט-מודרניזם עצמם. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cem\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003eמדוע, לפי תיאוריות \"הצדק החברתי\", רק לבנים, וכל הלבנים, הם גזענים?\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003eמה הפסול העקרוני שמצאו הוגי הפוסט-קולוניאליזם בהיצמדות לעובדות?\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003eאיך הפכו מכשירי השמיעה ל\"ג'נוסייד נגד חירשים\"?\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/em\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003e\u003cem\u003eכיצד יוכלו שוחרי חופש המחשבה, הביטוי והמחקר לעמוד על נפשם?\u003c\/em\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003ciframe width=\"853\" height=\"480\" src=\"https:\/\/www.youtube.com\/embed\/QcP4H4x0lgY\" title=\"YouTube video player\" frameborder=\"0\" allow=\"accelerometer; autoplay; clipboard-write; encrypted-media; gyroscope; picture-in-picture\" allowfullscreen=\"\"\u003e\u003c\/iframe\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cb\u003eהלן פְּלַקרוז\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003e ו\u003c\/span\u003e\u003cb\u003eג'יימס לינדזי \u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003eעלו לכותרות בשנת 2018, כאשר, יחד עם פיטר בוגוסיאן, הצליחו בלי קושי להחדיר לשורת כתבי עת נחשבים מאמרים פיקטיביים, אבסורדיים ומופרכים מיסודם ברוח תאוריית \"הצדק החברתי\", כגון מאמר הממליץ לכבול סטודנטים לבנים באזיקים בזמן השיעורים. פלקרוז היא העורכת הראשית של Areo Magazine, חוקרת כתיבה דתית של נשים ומחברת מאמרים רבים על פוסט-מודרניזם ונושאים נוספים. לינדזי הוא מתמטיקאי ומומחה לפסיכולוגיה של הדת ולקיצוניות דתית, מייסד האתר New Discourses ומחברה של שורת ספרים. \u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cp data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400; color: #23364b;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e","published_at":"2021-12-27T10:01:34+02:00","created_at":"2021-12-27T09:54:38+02:00","vendor":"הלן פלקרוז וג'יימס לינדזי","type":"ספרים","tags":["שיבולת"],"price":7800,"price_min":7800,"price_max":7800,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":9800,"compare_at_price_min":9800,"compare_at_price_max":9800,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":39748816076843,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":"","requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"תיאוריות ציניות","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":7800,"weight":0,"compare_at_price":9800,"inventory_management":null,"barcode":"","requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/74f1375c2dc43b6c54ad60128705dd83_db2aff18-66b2-46e2-a49a-93876e6fb4f0.png?v=1640591680","\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/fb3c712241cb225b7a9d8c115bae4d03_7505b56f-b52a-4abe-9f88-209b8174478a.png?v=1640591679"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/74f1375c2dc43b6c54ad60128705dd83_db2aff18-66b2-46e2-a49a-93876e6fb4f0.png?v=1640591680","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":21143344775211,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.651,"height":501,"width":326,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/74f1375c2dc43b6c54ad60128705dd83_db2aff18-66b2-46e2-a49a-93876e6fb4f0.png?v=1640591680"},"aspect_ratio":0.651,"height":501,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/74f1375c2dc43b6c54ad60128705dd83_db2aff18-66b2-46e2-a49a-93876e6fb4f0.png?v=1640591680","width":326},{"alt":null,"id":21143344807979,"position":2,"preview_image":{"aspect_ratio":0.669,"height":483,"width":323,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/fb3c712241cb225b7a9d8c115bae4d03_7505b56f-b52a-4abe-9f88-209b8174478a.png?v=1640591679"},"aspect_ratio":0.669,"height":483,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/fb3c712241cb225b7a9d8c115bae4d03_7505b56f-b52a-4abe-9f88-209b8174478a.png?v=1640591679","width":323}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003ch1 data-mce-fragment=\"1\" style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"color: #ff0000;\"\u003e\u003cstrong data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/strong\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/h1\u003e\n\u003cp data-mce-fragment=\"1\" style=\"text-align: right;\"\u003e\u003cspan style=\"color: #000000;\"\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003e\"תאורטיקני הצדק החברתי יצרו דת חדשה, מסורת של אמונה העוינת בפועל את ההיגיון, את ההפרכה ואת כל סוגי המחלוקת\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003e\"גבר לבן פריבילג\" ו\"מרחב בטוח\", \"ניכוס תרבותי\" ו\"קציני גיוון\", \"מדע גברי\" ו\"גזענות מערכתית\", \"תרבות הביטול\" ופיטורים בגלל שימוש ב\"מילים אסורות\" ובשל התנגדות לביזה, קורסי חובה לעובדי מדינה ב\"תיאוריית גזע ביקורתית\" והתנגדות עקרונית למכשירי שמיעה – המושגים והתופעות הללו חרגו בעשור החולף מתחומיהם הצרים של חוגים מוגדרים באקדמיה ושל חסידי מה שמתכנה \"תיאוריות ביקורתיות\" או \"תיאוריות הצדק החברתי\", והשתלטו על התקשורת והאקדמיה, מקומות העבודה ובתי הספר במדינות המערב. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003eהלן פלקרוז וג'יימס לינדזי, שני אקדמאים אמריקנים ליברלים, התמסרו לחקר היסודות ההגותיים של התופעות הללו. בספרם \u003c\/span\u003e\u003cb\u003eתיאוריות ציניות\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003e הם מתחקים אחר התגלגלותו של הפוסט-מודרניזם הביקורתי והמפרק לכדי משנה יישומית המחליפה את הספקנות הקיצונית בוודאות קנאית. בניתוחם מראים המחברים כיצד נשמרים העקרונות הפוסט-מודרניים הציניים גם בגלגוליהם המאוחרים – אלה הפועלים עתה, באותו חרון נחוש, נגד המודרנה, הליברליזם וחופש הפרט כמו גם נגד אבות הפוסט-מודרניזם עצמם. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cem\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003eמדוע, לפי תיאוריות \"הצדק החברתי\", רק לבנים, וכל הלבנים, הם גזענים?\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003eמה הפסול העקרוני שמצאו הוגי הפוסט-קולוניאליזם בהיצמדות לעובדות?\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003eאיך הפכו מכשירי השמיעה ל\"ג'נוסייד נגד חירשים\"?\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/em\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003e\u003cem\u003eכיצד יוכלו שוחרי חופש המחשבה, הביטוי והמחקר לעמוד על נפשם?\u003c\/em\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003ciframe width=\"853\" height=\"480\" src=\"https:\/\/www.youtube.com\/embed\/QcP4H4x0lgY\" title=\"YouTube video player\" frameborder=\"0\" allow=\"accelerometer; autoplay; clipboard-write; encrypted-media; gyroscope; picture-in-picture\" allowfullscreen=\"\"\u003e\u003c\/iframe\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cb\u003eהלן פְּלַקרוז\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003e ו\u003c\/span\u003e\u003cb\u003eג'יימס לינדזי \u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003eעלו לכותרות בשנת 2018, כאשר, יחד עם פיטר בוגוסיאן, הצליחו בלי קושי להחדיר לשורת כתבי עת נחשבים מאמרים פיקטיביים, אבסורדיים ומופרכים מיסודם ברוח תאוריית \"הצדק החברתי\", כגון מאמר הממליץ לכבול סטודנטים לבנים באזיקים בזמן השיעורים. פלקרוז היא העורכת הראשית של Areo Magazine, חוקרת כתיבה דתית של נשים ומחברת מאמרים רבים על פוסט-מודרניזם ונושאים נוספים. לינדזי הוא מתמטיקאי ומומחה לפסיכולוגיה של הדת ולקיצוניות דתית, מייסד האתר New Discourses ומחברה של שורת ספרים. \u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cp data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400; color: #23364b;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
תיאוריות ציניות
98.00 ₪
78.00 ₪
"תאורטיקני הצדק החברתי יצרו דת חדשה, מסורת של אמונה העוינת בפועל את ההיגיון, את ההפרכה ואת כל סוגי המחלוקת""גבר לבן...
{"id":6723905978411,"title":"גבירותיי ורבותיי, מהפך!","handle":"mahapach77","description":"\u003cdiv style=\"text-align: right;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: center;\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-style=\"direction: rtl; text-align: center;\"\u003e\u003cstrong data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cspan style=\"color: #ff0000;\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-style=\"color: #ff0000;\"\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/strong\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cb style=\"color: #000e1d; font-size: 1.4em;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/b\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cspan style=\"color: #000000;\"\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003e\"מפקד הפלמ\"ח, ארגון שהוביל את הסזון נגד מחתרות הימין, הביט מספסלי האופוזיציה על מפקד לח\"י התופס את כיסא יו\"ר הכנסת. דף חדש נפתח בתולדות מדינת ישראל\"\u003c\/b\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cfont color=\"#000000\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 24.5px;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/font\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cspan style=\"font-size: 1.4em; color: #000000;\"\u003eבמשך שלושים שנות ישיבה באופוזיציה תכנן מנחם בגין, יו\"ר תנועת החֵרות, כיצד יעצב מחדש את ישראל ואת זהותה. ממדינה סוציאליסטית, חילונית, שרבים מאזרחיה חשים שהיא מנוכרת כלפיהם – למדינה משגשגת שאופייה התרבותי היהודי מודגש. ברית מזהירה שהצליח לרקום בין \"המשפחה הלוחמת\", \"ישראל השנייה\", הליברלים חסידי המשק החופשי, הדתיים והחרדים – היא שהבשילה את המהפך של 1977. ברית זו היא גם היסוד המארגן את הפוליטיקה הישראלית מאז ועד היום. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eגבירותיי ורבותיי, מהפך! \u003c\/b\u003eעוקב אחר סיפור העלילה הדרמטי של ארבע שנות ממשלת בגין הראשונה, שבהן שקדו בגין וחבריו על מימוש תוכניותיהם. החזון רב-הפנים הועמד במבחנים קשים ובלתי-פוסקים: אווירה בינלאומית עוינת, התנגדות מצד ממסד ותיק ובעל עוצמה, הזדמנות חסרת תקדים לחוזה שלום תמורת נסיגה מקפת, ומתח בין צורכי המשק לבין קשייו המיידיים של הציבור משכבות המצוקה. ובכל זאת, הברית צלחה את המים הסוערים, ומארבע השנים ההן נולדה ישראל חדשה. \u003cbr data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/span\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\n\u003cb style=\"font-size: 1.4em;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/b\u003e\u003c\/span\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cimg style=\"font-size: 1.4em;\" alt=\"\" src=\"https:\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/2776\/1306\/files\/43c136b874448e0a5a488d4ba44d1ced_480x480.png?v=1640588779\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-src=\"https:\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/2776\/1306\/files\/43c136b874448e0a5a488d4ba44d1ced_480x480.png?v=1640588779\"\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e\u003cspan style=\"color: #000000;\"\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eד\"ר משה פוקסמן-שע\"ל \u003c\/b\u003eהוא היסטוריון המתמחה בימין הציוני ובהיסטוריה פוליטית של מדינת ישראל. מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת של המכללה האקדמית הדסה. פרסם בכתבי עת בארץ ובחו\"ל מאמרים רבים העוסקים בדמותו של מנחם בגין.\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003c\/div\u003e","published_at":"2021-12-27T09:29:04+02:00","created_at":"2021-12-26T13:37:58+02:00","vendor":"ד\"ר משה פוקסמן-שע\"ל","type":"ספרים","tags":["שיבולת"],"price":5800,"price_min":5800,"price_max":5800,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":9800,"compare_at_price_min":9800,"compare_at_price_max":9800,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":39747569582123,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":"","requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"גבירותיי ורבותיי, מהפך!","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":5800,"weight":0,"compare_at_price":9800,"inventory_management":null,"barcode":"013860001073","requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/74f1375c2dc43b6c54ad60128705dd83.png?v=1640518703","\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/fb3c712241cb225b7a9d8c115bae4d03.png?v=1640518703"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/74f1375c2dc43b6c54ad60128705dd83.png?v=1640518703","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":21140963065899,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.656,"height":520,"width":341,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/74f1375c2dc43b6c54ad60128705dd83.png?v=1640518703"},"aspect_ratio":0.656,"height":520,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/74f1375c2dc43b6c54ad60128705dd83.png?v=1640518703","width":341},{"alt":null,"id":21140963033131,"position":2,"preview_image":{"aspect_ratio":0.626,"height":506,"width":317,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/fb3c712241cb225b7a9d8c115bae4d03.png?v=1640518703"},"aspect_ratio":0.626,"height":506,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/fb3c712241cb225b7a9d8c115bae4d03.png?v=1640518703","width":317}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003cdiv style=\"text-align: right;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: center;\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-style=\"direction: rtl; text-align: center;\"\u003e\u003cstrong data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cspan style=\"color: #ff0000;\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-style=\"color: #ff0000;\"\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/strong\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"text-align: right;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cb style=\"color: #000e1d; font-size: 1.4em;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/b\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cspan style=\"color: #000000;\"\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003e\"מפקד הפלמ\"ח, ארגון שהוביל את הסזון נגד מחתרות הימין, הביט מספסלי האופוזיציה על מפקד לח\"י התופס את כיסא יו\"ר הכנסת. דף חדש נפתח בתולדות מדינת ישראל\"\u003c\/b\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cfont color=\"#000000\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 24.5px;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/font\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cspan style=\"font-size: 1.4em; color: #000000;\"\u003eבמשך שלושים שנות ישיבה באופוזיציה תכנן מנחם בגין, יו\"ר תנועת החֵרות, כיצד יעצב מחדש את ישראל ואת זהותה. ממדינה סוציאליסטית, חילונית, שרבים מאזרחיה חשים שהיא מנוכרת כלפיהם – למדינה משגשגת שאופייה התרבותי היהודי מודגש. ברית מזהירה שהצליח לרקום בין \"המשפחה הלוחמת\", \"ישראל השנייה\", הליברלים חסידי המשק החופשי, הדתיים והחרדים – היא שהבשילה את המהפך של 1977. ברית זו היא גם היסוד המארגן את הפוליטיקה הישראלית מאז ועד היום. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eגבירותיי ורבותיי, מהפך! \u003c\/b\u003eעוקב אחר סיפור העלילה הדרמטי של ארבע שנות ממשלת בגין הראשונה, שבהן שקדו בגין וחבריו על מימוש תוכניותיהם. החזון רב-הפנים הועמד במבחנים קשים ובלתי-פוסקים: אווירה בינלאומית עוינת, התנגדות מצד ממסד ותיק ובעל עוצמה, הזדמנות חסרת תקדים לחוזה שלום תמורת נסיגה מקפת, ומתח בין צורכי המשק לבין קשייו המיידיים של הציבור משכבות המצוקה. ובכל זאת, הברית צלחה את המים הסוערים, ומארבע השנים ההן נולדה ישראל חדשה. \u003cbr data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/span\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\n\u003cb style=\"font-size: 1.4em;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/b\u003e\u003c\/span\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cimg style=\"font-size: 1.4em;\" alt=\"\" src=\"https:\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/2776\/1306\/files\/43c136b874448e0a5a488d4ba44d1ced_480x480.png?v=1640588779\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-src=\"https:\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/2776\/1306\/files\/43c136b874448e0a5a488d4ba44d1ced_480x480.png?v=1640588779\"\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e\u003cspan style=\"color: #000000;\"\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eד\"ר משה פוקסמן-שע\"ל \u003c\/b\u003eהוא היסטוריון המתמחה בימין הציוני ובהיסטוריה פוליטית של מדינת ישראל. מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת של המכללה האקדמית הדסה. פרסם בכתבי עת בארץ ובחו\"ל מאמרים רבים העוסקים בדמותו של מנחם בגין.\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003c\/div\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
גבירותיי ורבותיי, מהפך!
98.00 ₪
58.00 ₪
"מפקד הפלמ"ח, ארגון שהוביל את הסזון נגד מחתרות הימין, הביט מספסלי האופוזיציה על מפקד לח"י התופס את כיסא יו"ר הכנסת....
{"id":6996316979243,"title":"ביבי: סיפור חיי","handle":"ביבי-סיפור-חיי","description":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"color: #000000; font-size: 1.4em;\"\u003eביצירה קולחת, רבת עוצמה ואישית, נחשפת - לראשונה בגוף ראשון - דמותו האדם שהשפיע יותר מכל על עיצוב דמותה של ישראל בעשורים האחרונים. בכנות מדויקת ונוגעת ללב מוליך נתניהו את הקורא בין פעילותו המדינית בחזית ההסברה הישראלית ועד הסודות, התובנות ומאחורי הקלעים של הרגעים הגדולים בהם שימש כאחד המנהיגים הגדולים של העם היהודי בעת החדשה. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cstrong\u003eהאוטוביוגרפיה החדשה של בנימין נתניהו \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/strong\u003e\u003cem\u003e\"נולדתי שנה אחרי הקמת המדינה. כלוחם, מפקד ומדינאי הקדשתי את חיי למאבק בכוחות שביקשו להשמידנו ולעשיית שלום עם אלו שהושיטו לנו יד\". \u003c\/em\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cem\u003e\"בסיפור חיי שזורים יגון ושמחה, כישלון והצלחה, לקחים שלמדתי ואנשים שאהבתי. הסיפור האישי שלי כרוך בסיפור תקומתו של עמנו. הוכחנו שעם אמונה ונחישות ניתן לגבור על כל מכשול ולהבטיח עתיד מזהיר למדינתנו\". \u003c\/em\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cem\u003e\"אני נרגש לחלוק עמכם את סיפורי בתקווה שהפסגות, התלאות והתובנות שאספתי לאורך הדרך יספקו השראה לכל המבקשים לחיות חיים בעלי משמעות\".\u003c\/em\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e","published_at":"2022-10-19T01:28:45+03:00","created_at":"2022-10-19T01:28:44+03:00","vendor":"בנימין נתניהו","type":"ספרים","tags":["שיבולת"],"price":9900,"price_min":9900,"price_max":9900,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":12800,"compare_at_price_min":12800,"compare_at_price_max":12800,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":40511257018411,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":"","requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"ביבי: סיפור חיי","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":9900,"weight":0,"compare_at_price":12800,"inventory_management":"shopify","barcode":"013860001092","requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/cc5159577cd30a0b048b9212a08cd89b.jpg?v=1666132126"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/cc5159577cd30a0b048b9212a08cd89b.jpg?v=1666132126","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":22499980083243,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.64,"height":1000,"width":640,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/cc5159577cd30a0b048b9212a08cd89b.jpg?v=1666132126"},"aspect_ratio":0.64,"height":1000,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/cc5159577cd30a0b048b9212a08cd89b.jpg?v=1666132126","width":640}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003cp style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"color: #000000; font-size: 1.4em;\"\u003eביצירה קולחת, רבת עוצמה ואישית, נחשפת - לראשונה בגוף ראשון - דמותו האדם שהשפיע יותר מכל על עיצוב דמותה של ישראל בעשורים האחרונים. בכנות מדויקת ונוגעת ללב מוליך נתניהו את הקורא בין פעילותו המדינית בחזית ההסברה הישראלית ועד הסודות, התובנות ומאחורי הקלעים של הרגעים הגדולים בהם שימש כאחד המנהיגים הגדולים של העם היהודי בעת החדשה. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cstrong\u003eהאוטוביוגרפיה החדשה של בנימין נתניהו \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/strong\u003e\u003cem\u003e\"נולדתי שנה אחרי הקמת המדינה. כלוחם, מפקד ומדינאי הקדשתי את חיי למאבק בכוחות שביקשו להשמידנו ולעשיית שלום עם אלו שהושיטו לנו יד\". \u003c\/em\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cem\u003e\"בסיפור חיי שזורים יגון ושמחה, כישלון והצלחה, לקחים שלמדתי ואנשים שאהבתי. הסיפור האישי שלי כרוך בסיפור תקומתו של עמנו. הוכחנו שעם אמונה ונחישות ניתן לגבור על כל מכשול ולהבטיח עתיד מזהיר למדינתנו\". \u003c\/em\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cem\u003e\"אני נרגש לחלוק עמכם את סיפורי בתקווה שהפסגות, התלאות והתובנות שאספתי לאורך הדרך יספקו השראה לכל המבקשים לחיות חיים בעלי משמעות\".\u003c\/em\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
ביבי: סיפור חיי
128.00 ₪
99.00 ₪
ביצירה קולחת, רבת עוצמה ואישית, נחשפת - לראשונה בגוף ראשון - דמותו האדם שהשפיע יותר מכל על עיצוב דמותה של ישראל בעשורים האחרונים....
{"id":6996319404075,"title":"מארז המנהיגים הגדולים + ביבי","handle":"מארז-המנהיגים-הגדולים-ביבי","description":"\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\n\u003cdiv\u003e\u003cspan style=\"color: #000000;\"\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cspan style=\"color: #000000;\"\u003e \u003cspan style=\"font-size: 1.4em;\"\u003e\u003cstrong\u003eרוצים ללמוד אומץ מהו? ללמוד איך לעמוד בנחישות נגד המתנגדים לנו ואויבנו מאנשים החשובים ביותר במאה ה-20?\u003c\/strong\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr data-mce-fragment=\"1\"\u003eרכשו עוד היום את מארז המנהיגים הגדולים - הכולל את ספרו האוטוביוגרפי של רה\"מ בנימין נתניהו, \u003cstrong\u003eביבי: סיפור חיי;\u003c\/strong\u003e לצד שלוש ביוגרפיות על האנשים הגדולים של המאה הקודמת: \u003c\/span\u003e\u003cstrong style=\"font-size: 1.4em;\"\u003eאשת הברזל \u003c\/strong\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em;\"\u003eעל מרגרט תאצ'ר, \u003c\/span\u003e\u003cstrong style=\"font-size: 1.4em;\"\u003eאפקט צ'רצ'יל \u003c\/strong\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em;\"\u003eשכתב בוריס ג'ונסון ו\u003c\/span\u003e\u003cstrong style=\"font-size: 1.4em;\"\u003eהאיש שהפיל את מסך הברזל \u003c\/strong\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em;\"\u003eעל נשיא ארצות הברית לשעבר רונלד רייגן. \u003c\/span\u003e \u003c\/span\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em; color: #000000;\"\u003eביצירה קולחת, רבת עוצמה ואישית, נחשפת - לראשונה בגוף ראשון - דמותו של בנימין נתניהו, האדם שהשפיע יותר מכל על עיצוב דמותה של ישראל בעשורים האחרונים. בכנות מדויקת ונוגעת ללב מוליך נתניהו את הקורא בין פעילותו המדינית בחזית ההסברה הישראלית ועד הסודות, התובנות ומאחורי הקלעים של הרגעים הגדולים בהם שימש כאחד המנהיגים הגדולים של העם היהודי בעת החדשה. \u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em; color: #000000;\"\u003eאשת הברזל היא ביוגרפיה מיוחדת במינה של דמות חד פעמית. רובין האריס, ממקורביה של מרגרט תאצ'ר בשנות שלטונה וגם אחריהן, כותב עליה באהבה שאינה מקלקלת את השורה: הוא מציג אותה כמות שהייתה, על כל פגמיה ומגבלותיה, בלי שאלה יטשטשו את המעלות, הכישרונות והעוצמה הכבירה שראש הממשלה ניחנה בהם. \u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"color: #000000; font-size: 1.4em;\"\u003e\u003cimg data-mce-fragment=\"1\" style=\"font-size: 1.4em;\" src=\"https:\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/2776\/1306\/files\/2023_1920x1080px_1_480x480.jpg?v=1672066527\" alt=\"\" data-mce-src=\"https:\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/2776\/1306\/files\/2023_1920x1080px_1_480x480.jpg?v=1672066527\"\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em; color: #000000;\"\u003eפגי נונאן מציעה תיאור קולח של הסביבה הענייה שבה התעצבה אישיותו של רייגן, של התחשלותו כאדם פוליטי בזירה הסוערת של תעשיית הקולנוע, של הקשר המופלא בין רייגן לאשתו ננסי, ושל חוש ההומור המיוחד שלו – לצד ניתוח האופן שבו הצליח רייגן להחזיר את ארצות הברית לעמדת הובלה על פני ברית המועצות ולחלץ את ארצו משקיעה כלכלית, חברתית ומוסרית מתמשכת. הספר רצוף שלל סיפורים לא ידועים שהמחברת חילצה מפי האנשים שסבבו את הנשיא הנערץ. \u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em; color: #000000;\"\u003eאת סיפורו של צ'רצ'יל כתבו רבים, גם צ'רצ'יל עצמו, אבל בוריס ג'ונסון כותב אותו אחרת לגמרי. זו איננה עוד ביוגרפיה. זהו סיפור, סיפור אמיתי, המטייל הלוך ושוב בין נקודות מייצגות בתשעים שנות חייו של צ'רצ'יל, ומאיר מהן את ימינו שלנו – שאלמלא צ'רצ'יל היו נראים אחרת לגמרי. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cstrong\u003eהמוצר כולל מארז מהודר במהדורה מיוחדת של כל 4 הספרים במשלוח אחד עד הבית! הזמינו עכשיו!\u003c\/strong\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003c\/div\u003e","published_at":"2022-10-19T01:32:11+03:00","created_at":"2022-10-19T01:32:10+03:00","vendor":"סלע מאיר","type":"באנדל","tags":["שיבולת"],"price":15900,"price_min":15900,"price_max":15900,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":48300,"compare_at_price_min":48300,"compare_at_price_max":48300,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":40511265177643,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":"01386-1093","requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"מארז המנהיגים הגדולים + ביבי","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":15900,"weight":0,"compare_at_price":48300,"inventory_management":"shopify","barcode":"013860001093","requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/Untitleddesign_34ef2368-a502-4e99-a3dd-1909ada42b7f.jpg?v=1673601151","\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/5ca2a63904139a61ef17ac4a5bdca0e7.png?v=1673601151","\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/2023_1920x1080px_1.jpg?v=1673601151"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/Untitleddesign_34ef2368-a502-4e99-a3dd-1909ada42b7f.jpg?v=1673601151","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":22891254153259,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.659,"height":727,"width":479,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/Untitleddesign_34ef2368-a502-4e99-a3dd-1909ada42b7f.jpg?v=1673601151"},"aspect_ratio":0.659,"height":727,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/Untitleddesign_34ef2368-a502-4e99-a3dd-1909ada42b7f.jpg?v=1673601151","width":479},{"alt":null,"id":22499994665003,"position":2,"preview_image":{"aspect_ratio":1.179,"height":953,"width":1124,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/5ca2a63904139a61ef17ac4a5bdca0e7.png?v=1673601151"},"aspect_ratio":1.179,"height":953,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/5ca2a63904139a61ef17ac4a5bdca0e7.png?v=1673601151","width":1124},{"alt":null,"id":22823201472555,"position":3,"preview_image":{"aspect_ratio":1.778,"height":1080,"width":1920,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/2023_1920x1080px_1.jpg?v=1673601151"},"aspect_ratio":1.778,"height":1080,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/2023_1920x1080px_1.jpg?v=1673601151","width":1920}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\n\u003cdiv\u003e\u003cspan style=\"color: #000000;\"\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cspan style=\"color: #000000;\"\u003e \u003cspan style=\"font-size: 1.4em;\"\u003e\u003cstrong\u003eרוצים ללמוד אומץ מהו? ללמוד איך לעמוד בנחישות נגד המתנגדים לנו ואויבנו מאנשים החשובים ביותר במאה ה-20?\u003c\/strong\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr data-mce-fragment=\"1\"\u003eרכשו עוד היום את מארז המנהיגים הגדולים - הכולל את ספרו האוטוביוגרפי של רה\"מ בנימין נתניהו, \u003cstrong\u003eביבי: סיפור חיי;\u003c\/strong\u003e לצד שלוש ביוגרפיות על האנשים הגדולים של המאה הקודמת: \u003c\/span\u003e\u003cstrong style=\"font-size: 1.4em;\"\u003eאשת הברזל \u003c\/strong\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em;\"\u003eעל מרגרט תאצ'ר, \u003c\/span\u003e\u003cstrong style=\"font-size: 1.4em;\"\u003eאפקט צ'רצ'יל \u003c\/strong\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em;\"\u003eשכתב בוריס ג'ונסון ו\u003c\/span\u003e\u003cstrong style=\"font-size: 1.4em;\"\u003eהאיש שהפיל את מסך הברזל \u003c\/strong\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em;\"\u003eעל נשיא ארצות הברית לשעבר רונלד רייגן. \u003c\/span\u003e \u003c\/span\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em; color: #000000;\"\u003eביצירה קולחת, רבת עוצמה ואישית, נחשפת - לראשונה בגוף ראשון - דמותו של בנימין נתניהו, האדם שהשפיע יותר מכל על עיצוב דמותה של ישראל בעשורים האחרונים. בכנות מדויקת ונוגעת ללב מוליך נתניהו את הקורא בין פעילותו המדינית בחזית ההסברה הישראלית ועד הסודות, התובנות ומאחורי הקלעים של הרגעים הגדולים בהם שימש כאחד המנהיגים הגדולים של העם היהודי בעת החדשה. \u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em; color: #000000;\"\u003eאשת הברזל היא ביוגרפיה מיוחדת במינה של דמות חד פעמית. רובין האריס, ממקורביה של מרגרט תאצ'ר בשנות שלטונה וגם אחריהן, כותב עליה באהבה שאינה מקלקלת את השורה: הוא מציג אותה כמות שהייתה, על כל פגמיה ומגבלותיה, בלי שאלה יטשטשו את המעלות, הכישרונות והעוצמה הכבירה שראש הממשלה ניחנה בהם. \u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"color: #000000; font-size: 1.4em;\"\u003e\u003cimg data-mce-fragment=\"1\" style=\"font-size: 1.4em;\" src=\"https:\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/2776\/1306\/files\/2023_1920x1080px_1_480x480.jpg?v=1672066527\" alt=\"\" data-mce-src=\"https:\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/2776\/1306\/files\/2023_1920x1080px_1_480x480.jpg?v=1672066527\"\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em; color: #000000;\"\u003eפגי נונאן מציעה תיאור קולח של הסביבה הענייה שבה התעצבה אישיותו של רייגן, של התחשלותו כאדם פוליטי בזירה הסוערת של תעשיית הקולנוע, של הקשר המופלא בין רייגן לאשתו ננסי, ושל חוש ההומור המיוחד שלו – לצד ניתוח האופן שבו הצליח רייגן להחזיר את ארצות הברית לעמדת הובלה על פני ברית המועצות ולחלץ את ארצו משקיעה כלכלית, חברתית ומוסרית מתמשכת. הספר רצוף שלל סיפורים לא ידועים שהמחברת חילצה מפי האנשים שסבבו את הנשיא הנערץ. \u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em; color: #000000;\"\u003eאת סיפורו של צ'רצ'יל כתבו רבים, גם צ'רצ'יל עצמו, אבל בוריס ג'ונסון כותב אותו אחרת לגמרי. זו איננה עוד ביוגרפיה. זהו סיפור, סיפור אמיתי, המטייל הלוך ושוב בין נקודות מייצגות בתשעים שנות חייו של צ'רצ'יל, ומאיר מהן את ימינו שלנו – שאלמלא צ'רצ'יל היו נראים אחרת לגמרי. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cstrong\u003eהמוצר כולל מארז מהודר במהדורה מיוחדת של כל 4 הספרים במשלוח אחד עד הבית! הזמינו עכשיו!\u003c\/strong\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003c\/div\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
מארז המנהיגים הגדולים + ביבי
483.00 ₪
159.00 ₪
רוצים ללמוד אומץ מהו? ללמוד איך לעמוד בנחישות נגד המתנגדים לנו ואויבנו מאנשים החשובים ביותר במאה ה-20?רכשו עוד היום את...
{"id":7028703068203,"title":"בשם החוק","handle":"בשם-החוק","description":"\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: center;\" data-mce-style=\"direction: rtl; text-align: center;\"\u003e\u003cstrong\u003e\u003cspan style=\"color: #ff0000;\" data-mce-style=\"color: #ff0000;\"\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/strong\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cp data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cspan data-mce-fragment=\"1\"\u003e\"ממתי סביר לטעון שרוב האמריקנים חושבים שיש להפקיד בידי קבוצה של תשעה עורכי דין בוגרי פקולטות העילית למשפטים את ההחלטה בדבר 'הכללים הטובים ביותר' שעל פיהם נדרשים כל האזרחים לחיות?\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\"עליי להזהירכם שכנראה אספר לכם כמה דברים שאינכם מעוניינים לשמוע. זהו חלק מהקסם שאני ניחן בו. בעיניי, אין זה מועיל במיוחד לספר לאנשים את מה שהם רוצים לשמוע, כי הם כבר מאמינים בכך\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\"פרסום קובץ הכתבים של השופט אנטונין סקאליה, מי שהיה שופט בית המשפט העליון בארה\"ב, הוא אירוע בעל חשיבות רבה לחינוך המשפטי בישראל ולתרבות המשפטית בארץ. החומר הוא מרתק ובכוחו להוסיף ממד של עומק ועניין לדיון המתנהל כיום בישראל בשאלות של אקטיביזם שיפוטי והיחסים שבין הרשות השופטת לרשות המחוקקת.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\"השופט סקאליה הוא אחד האידיאולוגים והדוברים המוערכים ביותר של הזרם המתואר בארצות הברית כשמרני. שמרנות מזוהה לעתים עם נוקשות, לאומנות, דבקות בעבר וצרות אופק, לעומת הליברליות המתוארת כפתיחות וקדמה. עיון בכתביו ובפסקי דינו של השופט סקאליה מפריך לחלוטין את הדעה הקדומה הזו. סקאליה, דמות ססגונית, נואם מרתק ומחונן ובעל חוש הומור, הינו אינטלקטואל המבסס את גישתו על רקע תרבותי והיסטורי רחב, ידע משפטי ויכולת אנליטית מרשימה, בצד הבנה עמוקה של התהליכים הפוליטיים ותפקידו של בית המשפט במשטר חוקתי-דמוקרטי. הוא גם מוכיח שבמסגרת השמרנות יש כר נרחב לא רק לניתוח היסטורי ואנליטי אלא גם למקוריות ולהתפתחות\".\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e(מתוך ההקדמה מאת שר המשפטים לשעבר וחתן פרס ישראל לחקר המשפט, פרופ' דניאל פרידמן)\u003cbr\u003e\u003cbr\u003eמהו הבסיס המבטיח זכויות אדם: הסדרת היחסים בין הרשויות, או מגילת זכויות?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003eכמה חופש צריך להיות לשופטים לצקת משמעויות חדשות בחוקים?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003eכיצד מזמינה התפיסה העצמית של שופטים כעוסקים ב\"ערכים\" לחץ פוליטי עליהם?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003eלמה החשיב סקאליה הקתולי את עצמו כשופט היהודי בבית המשפט העליון?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cstrong data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cspan data-mce-fragment=\"1\"\u003eאנטונין סקאליה \u003c\/span\u003e\u003c\/strong\u003e\u003cspan data-mce-fragment=\"1\"\u003e(1936–2016), בן למהגרים מאיטליה, היה שופט בית המשפט העליון של ארה\"ב משנת 1986 עד מותו. לקובץ \u003cstrong data-mce-fragment=\"1\"\u003eבשם החוק\u003c\/strong\u003e נלקטו ותורגמו מבחר מאמרי יסוד שלו, הרצאות ונאומים ודעות מיעוט או רוב בפסקי דין – המשרטטים תפיסת עולם משפטית מבוססת ובעלת נגיעה עמוקה למציאות הישראלית. כן מצורפת סקירה מקיפה של דמותו ומשנתו מאת ד\"ר יהושע (שוקי) שגב. \u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e","published_at":"2022-11-24T12:46:37+02:00","created_at":"2022-11-24T12:46:36+02:00","vendor":"אנטונין סקאליה","type":"ספרים","tags":["שיבולת"],"price":7800,"price_min":7800,"price_max":7800,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":10800,"compare_at_price_min":10800,"compare_at_price_max":10800,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":40590330003499,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":"013860001091","requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"בשם החוק","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":7800,"weight":0,"compare_at_price":10800,"inventory_management":"shopify","barcode":"1386-1092","requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/24-11-2022_122055.jpg?v=1669286798"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/24-11-2022_122055.jpg?v=1669286798","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":22697430548523,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.659,"height":727,"width":479,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/24-11-2022_122055.jpg?v=1669286798"},"aspect_ratio":0.659,"height":727,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/24-11-2022_122055.jpg?v=1669286798","width":479}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: center;\" data-mce-style=\"direction: rtl; text-align: center;\"\u003e\u003cstrong\u003e\u003cspan style=\"color: #ff0000;\" data-mce-style=\"color: #ff0000;\"\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/strong\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cp data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cspan data-mce-fragment=\"1\"\u003e\"ממתי סביר לטעון שרוב האמריקנים חושבים שיש להפקיד בידי קבוצה של תשעה עורכי דין בוגרי פקולטות העילית למשפטים את ההחלטה בדבר 'הכללים הטובים ביותר' שעל פיהם נדרשים כל האזרחים לחיות?\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\"עליי להזהירכם שכנראה אספר לכם כמה דברים שאינכם מעוניינים לשמוע. זהו חלק מהקסם שאני ניחן בו. בעיניי, אין זה מועיל במיוחד לספר לאנשים את מה שהם רוצים לשמוע, כי הם כבר מאמינים בכך\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\"פרסום קובץ הכתבים של השופט אנטונין סקאליה, מי שהיה שופט בית המשפט העליון בארה\"ב, הוא אירוע בעל חשיבות רבה לחינוך המשפטי בישראל ולתרבות המשפטית בארץ. החומר הוא מרתק ובכוחו להוסיף ממד של עומק ועניין לדיון המתנהל כיום בישראל בשאלות של אקטיביזם שיפוטי והיחסים שבין הרשות השופטת לרשות המחוקקת.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\"השופט סקאליה הוא אחד האידיאולוגים והדוברים המוערכים ביותר של הזרם המתואר בארצות הברית כשמרני. שמרנות מזוהה לעתים עם נוקשות, לאומנות, דבקות בעבר וצרות אופק, לעומת הליברליות המתוארת כפתיחות וקדמה. עיון בכתביו ובפסקי דינו של השופט סקאליה מפריך לחלוטין את הדעה הקדומה הזו. סקאליה, דמות ססגונית, נואם מרתק ומחונן ובעל חוש הומור, הינו אינטלקטואל המבסס את גישתו על רקע תרבותי והיסטורי רחב, ידע משפטי ויכולת אנליטית מרשימה, בצד הבנה עמוקה של התהליכים הפוליטיים ותפקידו של בית המשפט במשטר חוקתי-דמוקרטי. הוא גם מוכיח שבמסגרת השמרנות יש כר נרחב לא רק לניתוח היסטורי ואנליטי אלא גם למקוריות ולהתפתחות\".\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e(מתוך ההקדמה מאת שר המשפטים לשעבר וחתן פרס ישראל לחקר המשפט, פרופ' דניאל פרידמן)\u003cbr\u003e\u003cbr\u003eמהו הבסיס המבטיח זכויות אדם: הסדרת היחסים בין הרשויות, או מגילת זכויות?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003eכמה חופש צריך להיות לשופטים לצקת משמעויות חדשות בחוקים?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003eכיצד מזמינה התפיסה העצמית של שופטים כעוסקים ב\"ערכים\" לחץ פוליטי עליהם?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003eלמה החשיב סקאליה הקתולי את עצמו כשופט היהודי בבית המשפט העליון?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cstrong data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cspan data-mce-fragment=\"1\"\u003eאנטונין סקאליה \u003c\/span\u003e\u003c\/strong\u003e\u003cspan data-mce-fragment=\"1\"\u003e(1936–2016), בן למהגרים מאיטליה, היה שופט בית המשפט העליון של ארה\"ב משנת 1986 עד מותו. לקובץ \u003cstrong data-mce-fragment=\"1\"\u003eבשם החוק\u003c\/strong\u003e נלקטו ותורגמו מבחר מאמרי יסוד שלו, הרצאות ונאומים ודעות מיעוט או רוב בפסקי דין – המשרטטים תפיסת עולם משפטית מבוססת ובעלת נגיעה עמוקה למציאות הישראלית. כן מצורפת סקירה מקיפה של דמותו ומשנתו מאת ד\"ר יהושע (שוקי) שגב. \u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
בשם החוק
108.00 ₪
78.00 ₪
"ממתי סביר לטעון שרוב האמריקנים חושבים שיש להפקיד בידי קבוצה של תשעה עורכי דין בוגרי פקולטות העילית למשפטים את ההחלטה...
{"id":7028706607147,"title":"היסטוריה של היהודים","handle":"היסטוריה-של-היהודים","description":"\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: center;\" data-mce-style=\"direction: rtl; text-align: center;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em; color: #000000;\"\u003eהיהודים לא היו רק חדשנים. הם היו גם התגלמות עילאית של מצבו של האדם. נדמה כאילו כל הדילמות הבלתי-נמנעות של האדם מתגלמות בהם בצורה מוגברת וצלולה\".\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\n\u003cstrong style=\"font-size: 1.4em;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eהיסטוריה של היהודים\u003c\/strong\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e היא יצירתו הכבירה של מחבר המפליא לקלוע לכדי שטף סיפורי נוהֵר אין-ספור חוטים של עובדות ומקורות. ועוד יותר מכך, היא יצירתו של אדם סקרן בעל יושרה רוחנית נדירה. \u003cstrong data-mce-fragment=\"1\"\u003eפול ג'ונסון\u003c\/strong\u003e, בריטי קתולי, הבין שהמחקרים המקיפים בנושאי חתך שונים בקורות האנושות ביניהם חיבור עב כרס על תולדות הנצרות, לא יהיו שלמים בלי שיבין לעומק את קורות העם העומד בלב כל הדברים הללו, ובתשתית דתו-שלו בפרט; עם שאמונתו הדתית היא שעיצבה, הגדירה ושימרה אותו; עם-עולם, נרדף עד צוואר, המוסיף להטעין את האנושות במיטב ערכיה ומקנה לה רבים מן הנעלים בהישגיה.\u003c\/span\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em; color: #000000;\"\u003e\"הספר\", כותב ג'ונסון, \"סיפק לי הזדמנות לבחון מחדש באופן אובייקטיבי, ולאור מחקר שמשתרע על פני כמעט 4,000 שנה, את השאלה העיקשת ביותר של האדם: מדוע אנחנו נמצאים על פני כדור הארץ? האם היסטוריה היא רק סדרה של אירועים שסכומם חסר משמעות?\" זאת, שכן \"שום עם לא היה נחוש יותר מן היהודים באמונתו שלהיסטוריה יש תכלית ולאנושות יש ייעוד. בשלב מוקדם מאוד של קיומם הקולקטיבי, הם האמינו שזיהו תבנית אלוהית בעבור המין האנושי, ושהחברה שלהם תשמש כניסוי הכלים שלה\".\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em; color: #000000;\"\u003eעט-הסופר הקולחת של ג'ונסון מגלגלת את הקוראים במיומנות בין האירועים ונקודות המבט, בין התובנה שממעוף הציפור לפרטיה של פרשייה היסטורית מכוננת זו או אחרת. בהנף אחד מתמשך הוא בוחן את המצב הפוליטי של היהודים ואת הזרמים הרוחניים שתססו בהם, את המציאות הכלכלית ואת אורחות החיים. נקודת מבטו חיצונית, אוהדת בבסיסה, ביקורתית לא-פעם; ובזה כוחה. מן הסיפור המחכים מגיע המחבר אל ההוקרה:\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em; color: #000000;\"\u003e\"אנו חבים ליהודים את רעיון השוויון בפני החוק, האלוהי והאנושי גם יחד; את קדושת החיים ואת כבוד האדם וגופו; את מצפונו של היחיד ולפיכך גם את הגאולה האישית; את המצפון הקולקטיבי ולפיכך גם את האחריות החברתית; את השלום כאידיאל מופשט ואת האהבה כבסיסו של הצדק, ופריטים רבים אחרים במערך הריהוט המוסרי הבסיסי של נפש האדם. ללא היהודים היה העולם הזה מקום ריק בהרבה\".\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\n\u003cspan style=\"color: #000000;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em;\"\u003eפול ג'ונסון, יליד 1926, הוא היסטוריון, סופר ועיתונאי בריטי, ששימש בין היתר עורך ה'ניו סטייטמן' ובעל טור ארוך-שנים ב'דיילי מייל'. חיבר כארבעים ספרים, רובם בנושאים היסטוריים, אחרים הגותיים באופיים, הפונים אל הקהל המשכיל הרחב. בעברית הופיעו ספריו \u003c\/span\u003e\u003cstrong style=\"font-size: 1.4em;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eהיסטוריה של הזמן המודרני \u003c\/strong\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em;\"\u003e(דביר, 1995) ו\u003c\/span\u003e\u003cstrong style=\"font-size: 1.4em;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eאינטלקטואלים\u003c\/strong\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em;\"\u003e (דביר, 1996). \u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003cbr\u003e\n\u003c\/div\u003e","published_at":"2022-11-24T12:57:07+02:00","created_at":"2022-11-24T12:57:06+02:00","vendor":"פול ג'ונסון","type":"ספרים","tags":["שיבולת"],"price":10800,"price_min":10800,"price_max":10800,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":12800,"compare_at_price_min":12800,"compare_at_price_max":12800,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":40590344192043,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":"013860001090","requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"היסטוריה של היהודים","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":10800,"weight":0,"compare_at_price":12800,"inventory_management":"shopify","barcode":"1386-1090","requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/24-11-2022_125438.jpg?v=1669287428"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/24-11-2022_125438.jpg?v=1669287428","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":22697481109547,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.702,"height":727,"width":510,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/24-11-2022_125438.jpg?v=1669287428"},"aspect_ratio":0.702,"height":727,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/24-11-2022_125438.jpg?v=1669287428","width":510}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: center;\" data-mce-style=\"direction: rtl; text-align: center;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em; color: #000000;\"\u003eהיהודים לא היו רק חדשנים. הם היו גם התגלמות עילאית של מצבו של האדם. נדמה כאילו כל הדילמות הבלתי-נמנעות של האדם מתגלמות בהם בצורה מוגברת וצלולה\".\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\n\u003cstrong style=\"font-size: 1.4em;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eהיסטוריה של היהודים\u003c\/strong\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e היא יצירתו הכבירה של מחבר המפליא לקלוע לכדי שטף סיפורי נוהֵר אין-ספור חוטים של עובדות ומקורות. ועוד יותר מכך, היא יצירתו של אדם סקרן בעל יושרה רוחנית נדירה. \u003cstrong data-mce-fragment=\"1\"\u003eפול ג'ונסון\u003c\/strong\u003e, בריטי קתולי, הבין שהמחקרים המקיפים בנושאי חתך שונים בקורות האנושות ביניהם חיבור עב כרס על תולדות הנצרות, לא יהיו שלמים בלי שיבין לעומק את קורות העם העומד בלב כל הדברים הללו, ובתשתית דתו-שלו בפרט; עם שאמונתו הדתית היא שעיצבה, הגדירה ושימרה אותו; עם-עולם, נרדף עד צוואר, המוסיף להטעין את האנושות במיטב ערכיה ומקנה לה רבים מן הנעלים בהישגיה.\u003c\/span\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em; color: #000000;\"\u003e\"הספר\", כותב ג'ונסון, \"סיפק לי הזדמנות לבחון מחדש באופן אובייקטיבי, ולאור מחקר שמשתרע על פני כמעט 4,000 שנה, את השאלה העיקשת ביותר של האדם: מדוע אנחנו נמצאים על פני כדור הארץ? האם היסטוריה היא רק סדרה של אירועים שסכומם חסר משמעות?\" זאת, שכן \"שום עם לא היה נחוש יותר מן היהודים באמונתו שלהיסטוריה יש תכלית ולאנושות יש ייעוד. בשלב מוקדם מאוד של קיומם הקולקטיבי, הם האמינו שזיהו תבנית אלוהית בעבור המין האנושי, ושהחברה שלהם תשמש כניסוי הכלים שלה\".\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em; color: #000000;\"\u003eעט-הסופר הקולחת של ג'ונסון מגלגלת את הקוראים במיומנות בין האירועים ונקודות המבט, בין התובנה שממעוף הציפור לפרטיה של פרשייה היסטורית מכוננת זו או אחרת. בהנף אחד מתמשך הוא בוחן את המצב הפוליטי של היהודים ואת הזרמים הרוחניים שתססו בהם, את המציאות הכלכלית ואת אורחות החיים. נקודת מבטו חיצונית, אוהדת בבסיסה, ביקורתית לא-פעם; ובזה כוחה. מן הסיפור המחכים מגיע המחבר אל ההוקרה:\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em; color: #000000;\"\u003e\"אנו חבים ליהודים את רעיון השוויון בפני החוק, האלוהי והאנושי גם יחד; את קדושת החיים ואת כבוד האדם וגופו; את מצפונו של היחיד ולפיכך גם את הגאולה האישית; את המצפון הקולקטיבי ולפיכך גם את האחריות החברתית; את השלום כאידיאל מופשט ואת האהבה כבסיסו של הצדק, ופריטים רבים אחרים במערך הריהוט המוסרי הבסיסי של נפש האדם. ללא היהודים היה העולם הזה מקום ריק בהרבה\".\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\n\u003cspan style=\"color: #000000;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em;\"\u003eפול ג'ונסון, יליד 1926, הוא היסטוריון, סופר ועיתונאי בריטי, ששימש בין היתר עורך ה'ניו סטייטמן' ובעל טור ארוך-שנים ב'דיילי מייל'. חיבר כארבעים ספרים, רובם בנושאים היסטוריים, אחרים הגותיים באופיים, הפונים אל הקהל המשכיל הרחב. בעברית הופיעו ספריו \u003c\/span\u003e\u003cstrong style=\"font-size: 1.4em;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eהיסטוריה של הזמן המודרני \u003c\/strong\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em;\"\u003e(דביר, 1995) ו\u003c\/span\u003e\u003cstrong style=\"font-size: 1.4em;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eאינטלקטואלים\u003c\/strong\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em;\"\u003e (דביר, 1996). \u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003cbr\u003e\n\u003c\/div\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
היסטוריה של היהודים
128.00 ₪
108.00 ₪
היהודים לא היו רק חדשנים. הם היו גם התגלמות עילאית של מצבו של האדם. נדמה כאילו כל הדילמות הבלתי-נמנעות של...
{"id":7032180899883,"title":"התאבדות המערב","handle":"התאבדות-המערב","description":"\u003cp data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003e\"האידיאלים המסורתיים, שהליברליזם תוקף וממוטט, הם הביצורים הרוחניים והחברתיים הגדולים נגד המפעל הקומוניסטי העולמי. איש אינו מוכן להקריב ולמות למען ערכים ליברליים כמו חינוך פרוגרסיבי, אנושיות מופשטת, האו\"ם או קצבת הביטוח הלאומי.\"\u003cbr\u003e\u003c\/b\u003e\u003cspan data-mce-fragment=\"1\" style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003eארצות הברית, שנות השישים המוקדמות. תרבות הביטול וניתוץ פסלי אבות האומה לא עלתה על הדעת, פוליטיקת הזהויות עוד לא הייתה בתכנון, ואפילו תרבות-הנגד טרם בקעה מהביצה. אבל הליברליות במובנה העכשווי של המילה, הגישה הנותנת למדינה מונופול על חיי הפרט ובאותה נשימה חותרת לביטול הלאומיות, כבר הייתה לאידיאולוגיה המובנת-מאליה של האליטות במערב. איש אחד, מעמיק ומרחיק ראות, זיהה תהליכים. שמו היה ג'יימס ברנהם.\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan data-mce-fragment=\"1\" style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003eבחיבור פולמוסני מבריק יורד ברנהם לשורשי הליברליזם הזה, מציג את בחירותיו ברגעי מבחן, ותוהה על מידת יכולתו להתמודד עם אתגרי זמנו: הפשיעה הגואה מבית, ההתעוררות הפוליטית בעולם השלישי, ושאיפתו של הקומוניזם למונופול על הכוח בעולם. אבחנותיו של ברנהם תקפות גם לגבי התמודדות המערב עם אתגריו הנוכחיים, ומספקת לקורא עומק היסטורי להבנתה. הליברליזם, מראה ברנהם, איננו בהכרח הגורם להתכווצות העולם החופשי, אבל הוא סם ההזיה המאפשר לו להשלים עם סופו. \u003c\/span\u003e\u003cspan data-mce-fragment=\"1\" style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003cstrong\u003eלמה השתלט על הליברלים רגש אשמה קבוצתי, ואיך מחבל רגש זה בעולם החופשי?\u003c\/strong\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan data-mce-fragment=\"1\" style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003cstrong\u003eהאומנם הבורות היא המכשול היחיד בדרך לחברה שלווה, צודקת ומשגשגת?\u003c\/strong\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan data-mce-fragment=\"1\" style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003cstrong\u003eכיצד מהתלים במערב אויביו בדיבורים על שלום ופירוק נשק, ולמה זה מצליח להם? \u003c\/strong\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan data-mce-fragment=\"1\" style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003cstrong\u003eאיך קרה שגרסה מרוככת ותמימה של הקומוניזם זכתה לכינוי – \"ליברליזם\"?\u003c\/strong\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eג'יימס ברנהם \u003c\/b\u003e\u003cspan data-mce-fragment=\"1\" style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003e(1905–1987) היה בצעירותו טרוצקיסט, אך בעקבות חבירתה של ברית המועצות לגרמניה הנאצית ב-1939 החל את מסעו ימינה. הוא נחשב לאחד מחלוצי השמרנות-החדשה. לאחר מלחמת העולם השנייה פעל בשירות הביון האמריקני והקים את 'הקונגרס לחופש תרבותי', ארגון שרתם ליברלים אירופים למאבק בקומוניזם. הקים את הדו-שבועון 'נשיונל ריוויו' וערך אותו מ-1955 עד 1975. ספרו זה, \u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eהתאבדות המערב\u003c\/b\u003e\u003cspan data-mce-fragment=\"1\" style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003e (1964), היה לקלאסיקה. \u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e","published_at":"2022-11-29T10:08:11+02:00","created_at":"2022-11-29T10:08:10+02:00","vendor":"ג'יימס ברנהם","type":"ספרים","tags":["שיבולת"],"price":9800,"price_min":9800,"price_max":9800,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":9800,"compare_at_price_min":9800,"compare_at_price_max":9800,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":40597891940395,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":"1386-1086","requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"התאבדות המערב","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":9800,"weight":0,"compare_at_price":9800,"inventory_management":"shopify","barcode":"13860001086","requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/29-11-2022_10233.jpg?v=1669709292"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/29-11-2022_10233.jpg?v=1669709292","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":22716460269611,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.623,"height":640,"width":399,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/29-11-2022_10233.jpg?v=1669709292"},"aspect_ratio":0.623,"height":640,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/29-11-2022_10233.jpg?v=1669709292","width":399}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003cp data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003e\"האידיאלים המסורתיים, שהליברליזם תוקף וממוטט, הם הביצורים הרוחניים והחברתיים הגדולים נגד המפעל הקומוניסטי העולמי. איש אינו מוכן להקריב ולמות למען ערכים ליברליים כמו חינוך פרוגרסיבי, אנושיות מופשטת, האו\"ם או קצבת הביטוח הלאומי.\"\u003cbr\u003e\u003c\/b\u003e\u003cspan data-mce-fragment=\"1\" style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003eארצות הברית, שנות השישים המוקדמות. תרבות הביטול וניתוץ פסלי אבות האומה לא עלתה על הדעת, פוליטיקת הזהויות עוד לא הייתה בתכנון, ואפילו תרבות-הנגד טרם בקעה מהביצה. אבל הליברליות במובנה העכשווי של המילה, הגישה הנותנת למדינה מונופול על חיי הפרט ובאותה נשימה חותרת לביטול הלאומיות, כבר הייתה לאידיאולוגיה המובנת-מאליה של האליטות במערב. איש אחד, מעמיק ומרחיק ראות, זיהה תהליכים. שמו היה ג'יימס ברנהם.\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan data-mce-fragment=\"1\" style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003eבחיבור פולמוסני מבריק יורד ברנהם לשורשי הליברליזם הזה, מציג את בחירותיו ברגעי מבחן, ותוהה על מידת יכולתו להתמודד עם אתגרי זמנו: הפשיעה הגואה מבית, ההתעוררות הפוליטית בעולם השלישי, ושאיפתו של הקומוניזם למונופול על הכוח בעולם. אבחנותיו של ברנהם תקפות גם לגבי התמודדות המערב עם אתגריו הנוכחיים, ומספקת לקורא עומק היסטורי להבנתה. הליברליזם, מראה ברנהם, איננו בהכרח הגורם להתכווצות העולם החופשי, אבל הוא סם ההזיה המאפשר לו להשלים עם סופו. \u003c\/span\u003e\u003cspan data-mce-fragment=\"1\" style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003cstrong\u003eלמה השתלט על הליברלים רגש אשמה קבוצתי, ואיך מחבל רגש זה בעולם החופשי?\u003c\/strong\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan data-mce-fragment=\"1\" style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003cstrong\u003eהאומנם הבורות היא המכשול היחיד בדרך לחברה שלווה, צודקת ומשגשגת?\u003c\/strong\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan data-mce-fragment=\"1\" style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003cstrong\u003eכיצד מהתלים במערב אויביו בדיבורים על שלום ופירוק נשק, ולמה זה מצליח להם? \u003c\/strong\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan data-mce-fragment=\"1\" style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003cstrong\u003eאיך קרה שגרסה מרוככת ותמימה של הקומוניזם זכתה לכינוי – \"ליברליזם\"?\u003c\/strong\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eג'יימס ברנהם \u003c\/b\u003e\u003cspan data-mce-fragment=\"1\" style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003e(1905–1987) היה בצעירותו טרוצקיסט, אך בעקבות חבירתה של ברית המועצות לגרמניה הנאצית ב-1939 החל את מסעו ימינה. הוא נחשב לאחד מחלוצי השמרנות-החדשה. לאחר מלחמת העולם השנייה פעל בשירות הביון האמריקני והקים את 'הקונגרס לחופש תרבותי', ארגון שרתם ליברלים אירופים למאבק בקומוניזם. הקים את הדו-שבועון 'נשיונל ריוויו' וערך אותו מ-1955 עד 1975. ספרו זה, \u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eהתאבדות המערב\u003c\/b\u003e\u003cspan data-mce-fragment=\"1\" style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003e (1964), היה לקלאסיקה. \u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
התאבדות המערב
98.00 ₪
"האידיאלים המסורתיים, שהליברליזם תוקף וממוטט, הם הביצורים הרוחניים והחברתיים הגדולים נגד המפעל הקומוניסטי העולמי. איש אינו מוכן להקריב ולמות למען...
{"id":6887884259371,"title":"להציל את המשפחה","handle":"להציל-את-המשפחה","description":"\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: center;\" data-mce-style=\"direction: rtl; text-align: center;\"\u003e\n\u003ch1 data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cspan style=\"color: #ff0000;\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-style=\"color: #ff0000;\"\u003e\u003cstrong data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/strong\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/h1\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\" data-mce-style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cem style=\"font-size: 1.4em;\" data-mce-style=\"font-size: 1.4em;\"\u003e\u003cstrong\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\"ספר זה הוא ניסיון להראות לאן מועדות פניה של המהפכה המנית – דהיינו, לעבר ביטול הנישואים והמשפחה.\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/strong\u003e\u003c\/em\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cp style=\"text-align: right;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003eפוליאמוריה ופיק-אפ, הורה 1 והורה 2, חילופי זוגות וחילופי זהות, מין אהבה ובני אדם בלי מין, \"את לא נולדת אישה והכול עניין של הסללה\". \u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003eכל אלו מושגים וסיסמאות ששולטים ברמה בעולם ובארץ, עד שתשתקת המתנגדים. \u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003eהחברה הישראלית עודנה משפחתית, ובאופן חריג במערב יש בישראל ריבוי טבעי – אך האוה האינטלקטואלית, פנה תקשורתית, משפטית והפוליטית הולכת לכיוון ברור אחד ברור: דה-לגיטימציה של המשפחה המסורתית, שבמרכזה הולדת ילדים וגידולים. \u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003eסקוט ינור קורא לזה \"המהפכה המתגלגלת\".\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"text-align: right;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003eינור צלל אל ספר העיון והמחקר העדכנית, מיפה את הארגון ואת האדם, וחזר כדי לספר, כדי להזהיר, וגם כדי להציע דרכי פעולה ומדיניות שיאפשרו \u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003eלהציל את המשפחה\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e . \u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003eהוא מזהה שלושה זרמים חזקים המושכים לביטול המשפחה: הפמיניזם הרדיקלי, הליברליזם העכשווי, והוגי השחרור המיני. \u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003eהפמיניזם נסחף להכחשת הבדלים הטבעיים בין המינים; \u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003eהליברליזם העכשווי חותר לאוטונומיה גמורה של הפרט ומערכות יחסים המבוססות על אינטרסים אנוכיים; \u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003eוהוגי השחרור המיני מידרדרים לעבר חזון עוועים נטול גבולות. \u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003eראשי החץ הקיצוניים הללו מושכים במהירות את המפה כולה לכיוונם.\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"text-align: right;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em;\" data-mce-style=\"font-size: 1.4em;\"\u003e*מדוע הדרישה לשוויון בין המינים בכל תחומי העיסוק פירושה לבטל את המגדר?\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\" data-mce-style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em;\" data-mce-style=\"font-size: 1.4em;\"\u003e* למה הפמיניזם המתון אינו נאבק בחזון הנישואים הקבוצתיים של הרדיקליות?\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\" data-mce-style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em;\" data-mce-style=\"font-size: 1.4em;\"\u003e* מה עונים לסיסמה המתחסדת \"פמיניזם הוא הרעיון הרדיקלי שנשים הם בני אדם\"?\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\" data-mce-style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em;\" data-mce-style=\"font-size: 1.4em;\"\u003e* איך שבים לטפח את מוסד הנישואים בעזרת מדיניות ממשלתית שאינה מתערבת בחיי הפרט?\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\" data-mce-style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em;\" data-mce-style=\"font-size: 1.4em;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003eסקוט ינור הוא פרופסור למדע באוניברסיטת המדינה בּוֹיז באיידו, ארה\"ב. בין ספריו הקודמים (באנגלית): \"הפוליטיקה של המשפחה: רעיון משפחתי בהגות המדינית המודרנית\" (2011); \"האנושיות על פי דיוויד יוּם: פילוסופית החיים המשותפים וגבולותיה\" ( 2016). נשוי לאיימי ואב לחמישה.\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e","published_at":"2022-06-30T02:01:19+03:00","created_at":"2022-06-30T02:01:16+03:00","vendor":"סלע מאיר","type":"","tags":["שיבולת"],"price":9800,"price_min":9800,"price_max":9800,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":9800,"compare_at_price_min":9800,"compare_at_price_max":9800,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":40186425049131,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":"","requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"להציל את המשפחה","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":9800,"weight":0,"compare_at_price":9800,"inventory_management":"shopify","barcode":"013860001081","requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/553b3f23d8807266960cb3ccd203e101.png?v=1656543679"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/553b3f23d8807266960cb3ccd203e101.png?v=1656543679","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":21930073784363,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.663,"height":824,"width":546,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/553b3f23d8807266960cb3ccd203e101.png?v=1656543679"},"aspect_ratio":0.663,"height":824,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/products\/553b3f23d8807266960cb3ccd203e101.png?v=1656543679","width":546}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: center;\" data-mce-style=\"direction: rtl; text-align: center;\"\u003e\n\u003ch1 data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cspan style=\"color: #ff0000;\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-style=\"color: #ff0000;\"\u003e\u003cstrong data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/strong\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/h1\u003e\n\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\" data-mce-style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cem style=\"font-size: 1.4em;\" data-mce-style=\"font-size: 1.4em;\"\u003e\u003cstrong\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\"ספר זה הוא ניסיון להראות לאן מועדות פניה של המהפכה המנית – דהיינו, לעבר ביטול הנישואים והמשפחה.\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/strong\u003e\u003c\/em\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cp style=\"text-align: right;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003eפוליאמוריה ופיק-אפ, הורה 1 והורה 2, חילופי זוגות וחילופי זהות, מין אהבה ובני אדם בלי מין, \"את לא נולדת אישה והכול עניין של הסללה\". \u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003eכל אלו מושגים וסיסמאות ששולטים ברמה בעולם ובארץ, עד שתשתקת המתנגדים. \u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003eהחברה הישראלית עודנה משפחתית, ובאופן חריג במערב יש בישראל ריבוי טבעי – אך האוה האינטלקטואלית, פנה תקשורתית, משפטית והפוליטית הולכת לכיוון ברור אחד ברור: דה-לגיטימציה של המשפחה המסורתית, שבמרכזה הולדת ילדים וגידולים. \u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003eסקוט ינור קורא לזה \"המהפכה המתגלגלת\".\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"text-align: right;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003eינור צלל אל ספר העיון והמחקר העדכנית, מיפה את הארגון ואת האדם, וחזר כדי לספר, כדי להזהיר, וגם כדי להציע דרכי פעולה ומדיניות שיאפשרו \u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003eלהציל את המשפחה\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e . \u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003eהוא מזהה שלושה זרמים חזקים המושכים לביטול המשפחה: הפמיניזם הרדיקלי, הליברליזם העכשווי, והוגי השחרור המיני. \u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003eהפמיניזם נסחף להכחשת הבדלים הטבעיים בין המינים; \u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003eהליברליזם העכשווי חותר לאוטונומיה גמורה של הפרט ומערכות יחסים המבוססות על אינטרסים אנוכיים; \u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003eוהוגי השחרור המיני מידרדרים לעבר חזון עוועים נטול גבולות. \u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003eראשי החץ הקיצוניים הללו מושכים במהירות את המפה כולה לכיוונם.\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"text-align: right;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em;\" data-mce-style=\"font-size: 1.4em;\"\u003e*מדוע הדרישה לשוויון בין המינים בכל תחומי העיסוק פירושה לבטל את המגדר?\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\" data-mce-style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em;\" data-mce-style=\"font-size: 1.4em;\"\u003e* למה הפמיניזם המתון אינו נאבק בחזון הנישואים הקבוצתיים של הרדיקליות?\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\" data-mce-style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em;\" data-mce-style=\"font-size: 1.4em;\"\u003e* מה עונים לסיסמה המתחסדת \"פמיניזם הוא הרעיון הרדיקלי שנשים הם בני אדם\"?\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\" data-mce-style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em;\" data-mce-style=\"font-size: 1.4em;\"\u003e* איך שבים לטפח את מוסד הנישואים בעזרת מדיניות ממשלתית שאינה מתערבת בחיי הפרט?\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cp style=\"direction: rtl;\" data-mce-style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 1.4em;\" data-mce-style=\"font-size: 1.4em;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003e\u003cspan style=\"vertical-align: inherit;\" data-mce-style=\"vertical-align: inherit;\"\u003eסקוט ינור הוא פרופסור למדע באוניברסיטת המדינה בּוֹיז באיידו, ארה\"ב. בין ספריו הקודמים (באנגלית): \"הפוליטיקה של המשפחה: רעיון משפחתי בהגות המדינית המודרנית\" (2011); \"האנושיות על פי דיוויד יוּם: פילוסופית החיים המשותפים וגבולותיה\" ( 2016). נשוי לאיימי ואב לחמישה.\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
להציל את המשפחה
98.00 ₪
"ספר זה הוא ניסיון להראות לאן מועדות פניה של המהפכה המנית – דהיינו, לעבר ביטול הנישואים והמשפחה. פוליאמוריה ופיק-אפ, הורה...
{"id":7135358255147,"title":"אימפריה","handle":"אימפריה","description":"\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 0.875rem; color: #000000; background-color: #faffe5;\"\u003e\u003cem\u003e\u003cstrong style=\"font-size: 0.875rem;\"\u003e\"השאלה איננה אם האימפריאליזם הבריטי היה ללא רבב. ודאי שהיו בו כתמים. השאלה היא אם הייתה יכולה להיות דרך פחות עקובה מדם אל המודרנה\"\u003c\/strong\u003e\u003c\/em\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"font-weight: 400; direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 0.875rem; color: #000000;\"\u003eבימי גדולתה של האימפריה הבריטית היא שלטה בכרבע מאוכלוסיית העולם, השתרעה על פני כרבע משטחו היבשתי של כדור הארץ, ושלטה בכל ימיו כמעט. זו הייתה האימפריה הגדולה ביותר אי פעם. השאלה איך הגיעה קבוצת איים גשומים מול חופה הצפון-מערבי של אירופה להגמוניה עולמית היא שאלת יסוד לא רק בהיסטוריה הבריטית אלא בתולדות העולם כולו. זו השאלה העיקרית שהספר הזה מבקש לענות עליה.\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"color: #000000;\"\u003e \u003cb style=\"font-size: 0.875rem;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eאימפריה \u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003eמאת ניל פרגוסון מגולל את סיפורה של האימפריה הבריטית בהדרה ובעליבותה. הוא מראה איך כנופיית שודדי ים ומחפשי זהב זרעה את זרעי ההתפשטות הבריטית; איך התגלגלה האימפריה בכוחם של המִיסיון והמִסחר, המִקרה והמִקלע; ואיך, בתערובת מסחררת של ברכה וקללה, מחדלים ויוזמות, תרמה האימפריה הבריטית יותר מכל גורם אחר בהיסטוריה להעמדת העולם על נתיב הסחר החופשי, השלטון התקין והקדמה. \u003c\/span\u003e \u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 0.875rem; color: #000000;\"\u003e\u003cem\u003e× מדוע דווקא הפיגור אחר ספרד במרוץ האימפריאלי תרם לעמידותה של האימפריה הבריטית\u003c\/em\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 0.875rem; color: #000000;\"\u003e\u003cem\u003e× מה גרם לכך שכמעט רק מושבות בריטיות הפכו למדינות דמוקרטיות כשקיבלו עצמאות?\u003c\/em\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 0.875rem; color: #000000;\"\u003e\u003cem\u003e× איך יישבו הבריטים בין אמונתם בחירוּת לבין המציאות של הממשל האימפריאלי?\u003c\/em\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 0.875rem; color: #000000;\"\u003e\u003cem\u003e× מתי ולמה שקעה השמש לראשונה באימפריה הבריטית?\u003c\/em\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e\u003cspan style=\"color: #000000;\"\u003e\u003cb style=\"font-size: 0.875rem;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eניל פרגוסון\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003e, היסטוריון סקוטי, הוא איש סגל האוניברסיטאות הרווארד וסטנפורד בארה\"ב ואוקספורד בבריטניה. ספריו, הפונים לקהל רחב אך אינם מוותרים על העומק, ההיקף והדיוק, זכו להצלחה מסחררת. מהם תורגמו עד כה לעברית 'עלייתו של הכסף: היסטוריה פיננסית של העולם' (עם עובד, 2011) ו'ציוויליזציה: המערב וכל השאר' (עם עובד, 2013). בין יתר ספריו 'קולוסוס: עלייתה ונפילתה של האימפריה האמריקנית' ו'בנקאי העולם: תולדות בית רוטשילד'. \u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e","published_at":"2023-08-07T14:06:20+03:00","created_at":"2023-08-07T10:37:17+03:00","vendor":"ניל פרגוסון","type":"Books","tags":["שיבולת"],"price":8800,"price_min":8800,"price_max":8800,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":10800,"compare_at_price_min":10800,"compare_at_price_max":10800,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":40851507904555,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":"1386-1109","requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"אימפריה","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":8800,"weight":0,"compare_at_price":10800,"inventory_management":"shopify","barcode":"138600011093","requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/WhatsAppImage2023-07-11at10.14.23.jpg?v=1691393839"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/WhatsAppImage2023-07-11at10.14.23.jpg?v=1691393839","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":23782431391787,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.648,"height":1330,"width":862,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/WhatsAppImage2023-07-11at10.14.23.jpg?v=1691393839"},"aspect_ratio":0.648,"height":1330,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/WhatsAppImage2023-07-11at10.14.23.jpg?v=1691393839","width":862}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 0.875rem; color: #000000; background-color: #faffe5;\"\u003e\u003cem\u003e\u003cstrong style=\"font-size: 0.875rem;\"\u003e\"השאלה איננה אם האימפריאליזם הבריטי היה ללא רבב. ודאי שהיו בו כתמים. השאלה היא אם הייתה יכולה להיות דרך פחות עקובה מדם אל המודרנה\"\u003c\/strong\u003e\u003c\/em\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"font-weight: 400; direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 0.875rem; color: #000000;\"\u003eבימי גדולתה של האימפריה הבריטית היא שלטה בכרבע מאוכלוסיית העולם, השתרעה על פני כרבע משטחו היבשתי של כדור הארץ, ושלטה בכל ימיו כמעט. זו הייתה האימפריה הגדולה ביותר אי פעם. השאלה איך הגיעה קבוצת איים גשומים מול חופה הצפון-מערבי של אירופה להגמוניה עולמית היא שאלת יסוד לא רק בהיסטוריה הבריטית אלא בתולדות העולם כולו. זו השאלה העיקרית שהספר הזה מבקש לענות עליה.\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cspan style=\"color: #000000;\"\u003e \u003cb style=\"font-size: 0.875rem;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eאימפריה \u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003eמאת ניל פרגוסון מגולל את סיפורה של האימפריה הבריטית בהדרה ובעליבותה. הוא מראה איך כנופיית שודדי ים ומחפשי זהב זרעה את זרעי ההתפשטות הבריטית; איך התגלגלה האימפריה בכוחם של המִיסיון והמִסחר, המִקרה והמִקלע; ואיך, בתערובת מסחררת של ברכה וקללה, מחדלים ויוזמות, תרמה האימפריה הבריטית יותר מכל גורם אחר בהיסטוריה להעמדת העולם על נתיב הסחר החופשי, השלטון התקין והקדמה. \u003c\/span\u003e \u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 0.875rem; color: #000000;\"\u003e\u003cem\u003e× מדוע דווקא הפיגור אחר ספרד במרוץ האימפריאלי תרם לעמידותה של האימפריה הבריטית\u003c\/em\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 0.875rem; color: #000000;\"\u003e\u003cem\u003e× מה גרם לכך שכמעט רק מושבות בריטיות הפכו למדינות דמוקרטיות כשקיבלו עצמאות?\u003c\/em\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 0.875rem; color: #000000;\"\u003e\u003cem\u003e× איך יישבו הבריטים בין אמונתם בחירוּת לבין המציאות של הממשל האימפריאלי?\u003c\/em\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e\u003cspan style=\"font-size: 0.875rem; color: #000000;\"\u003e\u003cem\u003e× מתי ולמה שקעה השמש לראשונה באימפריה הבריטית?\u003c\/em\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/div\u003e\n\u003cdiv style=\"direction: rtl; text-align: right;\"\u003e\u003cspan style=\"color: #000000;\"\u003e\u003cb style=\"font-size: 0.875rem;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eניל פרגוסון\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003e, היסטוריון סקוטי, הוא איש סגל האוניברסיטאות הרווארד וסטנפורד בארה\"ב ואוקספורד בבריטניה. ספריו, הפונים לקהל רחב אך אינם מוותרים על העומק, ההיקף והדיוק, זכו להצלחה מסחררת. מהם תורגמו עד כה לעברית 'עלייתו של הכסף: היסטוריה פיננסית של העולם' (עם עובד, 2011) ו'ציוויליזציה: המערב וכל השאר' (עם עובד, 2013). בין יתר ספריו 'קולוסוס: עלייתה ונפילתה של האימפריה האמריקנית' ו'בנקאי העולם: תולדות בית רוטשילד'. \u003c\/span\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/div\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
אימפריה
108.00 ₪
88.00 ₪
"השאלה איננה אם האימפריאליזם הבריטי היה ללא רבב. ודאי שהיו בו כתמים. השאלה היא אם הייתה יכולה להיות דרך פחות...
{"id":7135383912491,"title":"היא מדינת ישראל","handle":"היא-מדינת-ישראל","description":"\u003cp dir=\"rtl\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cspan style=\"color: #002255;\"\u003e\u003cstrong\u003e״ביום שישי 14 במאי 1948 ניצח דוד בן-גוריון על הכרזת העצמאות של המדינה היהודית. האירוע התקיים במוזיאון תל-אביב בשדרות רוטשילד המוריקות, בניין בן שתי קומות שנחשב פגיע פחות להפצצות אוויריות מצריות מתיאטרון הבימה הגדול יותר שבהמשך הרחוב.״\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/strong\u003eכך הסתיים החודש הסוער שבין הקמת הנהגה מאוחדת למדינה שבדרך לבין האירוע החגיגי בו הוכרזה הקמת מדינת ישראל. בימים הגדולים ההם, בהם הייתה העצמאות תלויה על חוט, התווכחו, ניסחו, ערכו ודייקו פקידי ומנהיגי היישוב את נוסח המגילה.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cimg src=\"https:\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/2776\/1306\/files\/f962ba3bf1733c9d8f23d90e5d0b55d4_480x480.png?v=1694604834\" alt=\"\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-src=\"https:\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/2776\/1306\/files\/f962ba3bf1733c9d8f23d90e5d0b55d4_480x480.png?v=1694604834\"\u003e\u003c\/span\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cspan style=\"color: #002255;\"\u003eחמש טיוטות עיקריות נכתבו להכרזה, ועוד שלל ניירות עבודה. את סיפור המתח שמשלב שעון דוהר, ערפל קרב, והתנגשות ערכים שנועדה להתכנס להסכמה מקיר לקיר, ואת עלילותיו של הלילה האחרון והארוך בו שכתב בן גוריון את נוסח ההכרזה, מספר הספר \u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eהיא מדינת ישראל\u003c\/b\u003e. מעבר לדרמה האנושית, מנותחות תפיסות העולם הרחבות שהתגלמו בטיוטות השונות, ההשלכות שנועדו להן והנתיבים החלופיים שסומנו לישראל בעת הולדתה, ומוסיפים להשפיע עליה עד היום.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"color: #002255;\"\u003e\u003cem\u003e\u003cstrong\u003eדב זיגלר\u003c\/strong\u003e הוא משקיע וכלכלן בינלאומי ראשי באלמנט קפיטל בניו-יורק, וחוקר היסטוריה עצמאי. \u003cstrong\u003eניל רוגצ'בסקי\u003c\/strong\u003e הוא פרופסור חבר ומנהל משנה במרכז שטראוס של ישיבה יוניברסיטי, שם הוא מלמד לימודים ישראליים ומחשבה מדינית. מאמריו מופיעים בוול סטריט ג'ורנל, בטאבלט, במוזאיק ובפרסומים מרכזיים נוספים.\u003cbr\u003e\u003c\/em\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e","published_at":"2023-08-07T17:33:07+03:00","created_at":"2023-08-07T10:54:52+03:00","vendor":"דב זיגלר, ניל רוגצ'בסקי","type":"Books","tags":["שיבולת"],"price":7800,"price_min":7800,"price_max":7800,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":9800,"compare_at_price_min":9800,"compare_at_price_max":9800,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":40851543457835,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":"1386-1110","requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"היא מדינת ישראל","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":7800,"weight":0,"compare_at_price":9800,"inventory_management":"shopify","barcode":"138600011109","requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/WhatsAppImage2023-07-11at10.14.44.jpg?v=1691394894"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/WhatsAppImage2023-07-11at10.14.44.jpg?v=1691394894","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":23782502400043,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.68,"height":1302,"width":885,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/WhatsAppImage2023-07-11at10.14.44.jpg?v=1691394894"},"aspect_ratio":0.68,"height":1302,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/WhatsAppImage2023-07-11at10.14.44.jpg?v=1691394894","width":885}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003cp dir=\"rtl\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cspan style=\"color: #002255;\"\u003e\u003cstrong\u003e״ביום שישי 14 במאי 1948 ניצח דוד בן-גוריון על הכרזת העצמאות של המדינה היהודית. האירוע התקיים במוזיאון תל-אביב בשדרות רוטשילד המוריקות, בניין בן שתי קומות שנחשב פגיע פחות להפצצות אוויריות מצריות מתיאטרון הבימה הגדול יותר שבהמשך הרחוב.״\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/strong\u003eכך הסתיים החודש הסוער שבין הקמת הנהגה מאוחדת למדינה שבדרך לבין האירוע החגיגי בו הוכרזה הקמת מדינת ישראל. בימים הגדולים ההם, בהם הייתה העצמאות תלויה על חוט, התווכחו, ניסחו, ערכו ודייקו פקידי ומנהיגי היישוב את נוסח המגילה.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cimg src=\"https:\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/2776\/1306\/files\/f962ba3bf1733c9d8f23d90e5d0b55d4_480x480.png?v=1694604834\" alt=\"\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-src=\"https:\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/2776\/1306\/files\/f962ba3bf1733c9d8f23d90e5d0b55d4_480x480.png?v=1694604834\"\u003e\u003c\/span\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cspan style=\"color: #002255;\"\u003eחמש טיוטות עיקריות נכתבו להכרזה, ועוד שלל ניירות עבודה. את סיפור המתח שמשלב שעון דוהר, ערפל קרב, והתנגשות ערכים שנועדה להתכנס להסכמה מקיר לקיר, ואת עלילותיו של הלילה האחרון והארוך בו שכתב בן גוריון את נוסח ההכרזה, מספר הספר \u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eהיא מדינת ישראל\u003c\/b\u003e. מעבר לדרמה האנושית, מנותחות תפיסות העולם הרחבות שהתגלמו בטיוטות השונות, ההשלכות שנועדו להן והנתיבים החלופיים שסומנו לישראל בעת הולדתה, ומוסיפים להשפיע עליה עד היום.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"color: #002255;\"\u003e\u003cem\u003e\u003cstrong\u003eדב זיגלר\u003c\/strong\u003e הוא משקיע וכלכלן בינלאומי ראשי באלמנט קפיטל בניו-יורק, וחוקר היסטוריה עצמאי. \u003cstrong\u003eניל רוגצ'בסקי\u003c\/strong\u003e הוא פרופסור חבר ומנהל משנה במרכז שטראוס של ישיבה יוניברסיטי, שם הוא מלמד לימודים ישראליים ומחשבה מדינית. מאמריו מופיעים בוול סטריט ג'ורנל, בטאבלט, במוזאיק ובפרסומים מרכזיים נוספים.\u003cbr\u003e\u003c\/em\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
היא מדינת ישראל
98.00 ₪
78.00 ₪
״ביום שישי 14 במאי 1948 ניצח דוד בן-גוריון על הכרזת העצמאות של המדינה היהודית. האירוע התקיים במוזיאון תל-אביב בשדרות רוטשילד...
{"id":7163144110123,"title":"סן-פיאסקו","handle":"סן-פיאסקו","description":"\u003cdiv style=\"text-align: right;\" data-mce-style=\"text-align: right;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\n\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003e\"העיר הזאת מטילה על חנויות הגלידה שלה הגבלות חמורות יותר מאשר על סוחרי הסמים שלה, אנשים שאחראים למותם של 713 מאזרחיה בשנה אחת\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eקליפורניה היא אחת המדינות הגדולות והעשירות ביותר בארצות הברית, וכלכלתה היא השישית בגודלה בעולם. בה נמצא עמק הסיליקון, בירת ההייטק העולמית. איך קרה שפנינת הכתר היפהפייה של המדינה המצליחה הזאת, סן־פרנסיסקו, וכמותה ערים נוספות בחוף המערבי, הפכה לזירת בלהות של אלימות־רחוב, פשיעה, סחר ושימוש בסמים קשים בראש חוצות?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eמייקל שלנברגר, חוקר ופעיל סביבה תושב סן־פרנסיסקו, יצא למחקר שטח מקיף וחזר עם מסקנות. אידאולוגיה קיצונית, השוללת את יכולת השליטה העצמית של האדם, מבקשת למזער נזקים במקום לתמרץ החלמה וגמילה, מכחישה את הפסיכיאטרייה ורואה בפשיעה תיקון לעוולות היסטוריות – מצליחה לשתק ערים שלמות ולאמלל את תושביהן, באמצעות תמרון השפה והמושגים ומניפולציות רגשיות ופוליטיות. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e?כיצד גרמו רעיונותיו של מישל פוקו לשלילתו של מתן טיפול מציל חיים להומלסים על סף מוות\u003cbr\u003e?איזה סרט זוכה אוסקר האיץ את הצפת הרחובות בחולים פסיכיאטריים\u003cbr\u003eמהן התוצאות של מדיניות סגירת בתי המחסה להומלסים וחלוקת מחטים סטריליות לנרקומנים?\u003cbr\u003e?איך יוכלו סן־פרנסיסקו ויתר ערי החוף המערבי להשתקם ולחזור לגדולתן\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eמייקל שלנברגר\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e, יליד 1971, הוא מהחוקרים הבולטים של תחומי הסביבה, האנרגייה והמדיניות הציבורית בארה\"ב. בין היתר הוכרז כ\"גיבור הסביבה\" של מגזין 'טיים'. כיום משמש חבר וחוקר בארגון\u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003e '\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eקִדמה סביבתית',\u003c\/span\u003e \u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eהשואף לקדם \"טבע ושפע לכול\". ידוע בעמדותיו הביקורתיות כלפי פוליטיקת האקלים, וספרו הקודם שעסק בנושא, \u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eאפוקליפסה אף פעם\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e, הופיע גם הוא בתרגום לעברית בספריית שיבולת.\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cbr data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cbr data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cbr data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cbr data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/span\u003e\n\u003c\/div\u003e","published_at":"2023-10-29T15:39:26+02:00","created_at":"2023-10-29T15:39:26+02:00","vendor":"מייקל שלנברגר","type":"","tags":["שיבולת"],"price":7800,"price_min":7800,"price_max":7800,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":9800,"compare_at_price_min":9800,"compare_at_price_max":9800,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":40932948541483,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":"1386-1111","requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"סן-פיאסקו","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":7800,"weight":0,"compare_at_price":9800,"inventory_management":"shopify","barcode":"138600011116","requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/145e7f5ffd9e682508ba18b84be6dad1.jpg?v=1698586768"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/145e7f5ffd9e682508ba18b84be6dad1.jpg?v=1698586768","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":24245854568491,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.646,"height":2472,"width":1597,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/145e7f5ffd9e682508ba18b84be6dad1.jpg?v=1698586768"},"aspect_ratio":0.646,"height":2472,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/145e7f5ffd9e682508ba18b84be6dad1.jpg?v=1698586768","width":1597}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003cdiv style=\"text-align: right;\" data-mce-style=\"text-align: right;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\n\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003e\"העיר הזאת מטילה על חנויות הגלידה שלה הגבלות חמורות יותר מאשר על סוחרי הסמים שלה, אנשים שאחראים למותם של 713 מאזרחיה בשנה אחת\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eקליפורניה היא אחת המדינות הגדולות והעשירות ביותר בארצות הברית, וכלכלתה היא השישית בגודלה בעולם. בה נמצא עמק הסיליקון, בירת ההייטק העולמית. איך קרה שפנינת הכתר היפהפייה של המדינה המצליחה הזאת, סן־פרנסיסקו, וכמותה ערים נוספות בחוף המערבי, הפכה לזירת בלהות של אלימות־רחוב, פשיעה, סחר ושימוש בסמים קשים בראש חוצות?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eמייקל שלנברגר, חוקר ופעיל סביבה תושב סן־פרנסיסקו, יצא למחקר שטח מקיף וחזר עם מסקנות. אידאולוגיה קיצונית, השוללת את יכולת השליטה העצמית של האדם, מבקשת למזער נזקים במקום לתמרץ החלמה וגמילה, מכחישה את הפסיכיאטרייה ורואה בפשיעה תיקון לעוולות היסטוריות – מצליחה לשתק ערים שלמות ולאמלל את תושביהן, באמצעות תמרון השפה והמושגים ומניפולציות רגשיות ופוליטיות. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e?כיצד גרמו רעיונותיו של מישל פוקו לשלילתו של מתן טיפול מציל חיים להומלסים על סף מוות\u003cbr\u003e?איזה סרט זוכה אוסקר האיץ את הצפת הרחובות בחולים פסיכיאטריים\u003cbr\u003eמהן התוצאות של מדיניות סגירת בתי המחסה להומלסים וחלוקת מחטים סטריליות לנרקומנים?\u003cbr\u003e?איך יוכלו סן־פרנסיסקו ויתר ערי החוף המערבי להשתקם ולחזור לגדולתן\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eמייקל שלנברגר\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e, יליד 1971, הוא מהחוקרים הבולטים של תחומי הסביבה, האנרגייה והמדיניות הציבורית בארה\"ב. בין היתר הוכרז כ\"גיבור הסביבה\" של מגזין 'טיים'. כיום משמש חבר וחוקר בארגון\u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003e '\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eקִדמה סביבתית',\u003c\/span\u003e \u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eהשואף לקדם \"טבע ושפע לכול\". ידוע בעמדותיו הביקורתיות כלפי פוליטיקת האקלים, וספרו הקודם שעסק בנושא, \u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eאפוקליפסה אף פעם\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e, הופיע גם הוא בתרגום לעברית בספריית שיבולת.\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cbr data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cbr data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cbr data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cbr data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/span\u003e\n\u003c\/div\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
סן-פיאסקו
98.00 ₪
78.00 ₪
"העיר הזאת מטילה על חנויות הגלידה שלה הגבלות חמורות יותר מאשר על סוחרי הסמים שלה, אנשים שאחראים למותם של 713...
{"id":7182626258987,"title":"קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה","handle":"קפיטליזם-סוציאליזם-ודמוקרטיה","description":"\u003cp style=\"text-align: right;\" data-mce-style=\"text-align: right;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003e\"פתיחתם של שווקים חדשים, זרים או מקומיים, וכן ההתפתחות הארגונית, מבית המלאכה והמפעל ועד הקונצרן ממחישים את אותו תהליך המחולל ללא הרף מהפכה מתוך המבנה הכלכלי פנימה, הורס ללא הרף את הישן, יוצר ללא הרף חדש. תהליך זה של הרס יצירתי הוא העובדה המהותית ביותר לגבי הקפיטליזם. ממנו הקפיטליזם עשוי, ובתוכו חי כל עסק קפיטליסטי\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eהמאבק בין הקפיטליזם לסוציאליזם חורג הרבה משאלות של כלכלה: זהו ויכוח על טבע האדם, על האפשרות לתקנו, על מקומו של יצר התחרות, על תפקידה של המדינה בחייו של הפרט, על השוויון והיתכנותו ועל האיזון בין שוויון לחופש. מקום של כבוד בתולדות הדיון הזה שמור לספרו הקלאסי הגדול של \u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eיוזף שומפטר\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e, שנכתב בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eקפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e מציע ניתוח מקורי לכל אחד משלושת המרכיבים של שמו. שומפטר מנסח קפיטליזם שבמרכזו היוזמה והדינמיות, ומעדכן את התפיסה הליברלית הקלאסית בהראותו מדוע שיווי משקל במשק אינו אפשרי ואינו רצוי. אך לא פחות מכך הוא מעמיק בסוציאליזם, שבימים ההם נמצא בתנופה פוליטית ברחבי העולם. שומפטר מגיע למסקנה שהקפיטליזם יפנה את מקומו לסוציאליזם בנסיבות פרדוקסליות: דווקא בגלל העושר והפנאי שהקפיטליזם מייצר. מתוך כך הוא מציע ניתוח מקורי למשנת מרקס, מראה כיצד ייתכן סוציאליזם דמוקרטי, ומציע הגדרה מחודשת ונטולת-אשליות לדמוקרטיה. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003eכיצד תוכל הדמוקרטיה, שהתפתחה בחסות הקפיטליזם, להתקיים במשטר סוציאליסטי?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003eמדוע תחזיתו של שומפטר על ניצחון הסוציאליזם עודה רלוונטית?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003eלמה נוטים אינטלקטואלים לנשוך את היד הקפיטליסטית שמאכילה אותם?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003eועל מה מבוסס עיקרון \"ההרס היצירתי\" הקפיטליסטי המזוהה עם שומפטר?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eיוזף שומפטר\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e נולד בשנת 1883, וכבר בשנות העשרים לחייו שימש פרופסור לאנתרופולוגיה ולכלכלה. הוא כיהן לזמן קצר כשר האוצר של הראשון של אוסטריה שלאחר התפרקות האימפריה. ב־1932 הסתלק מאירופה המידרדרת אל הנאציזם והטוטליטריות, והיגר לארצות הברית; עד פטירתו ב־1950 לימד כלכלה באוניברסיטת הרווארד. שומפטר נחשב לאחד הכלכלנים המשפיעים ביותר במחצית הראשונה של המאה העשרים. בין ספריו המרכזיים האחרים: \u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eתאוריה של התפתחות כלכלית, מחזורי עסקים\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e והכרך עב הכרס \u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eהיסטוריה של ניתוח כלכלי\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e שיצא לאור לאחר מותו. \u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cbr data-mce-fragment=\"1\"\u003e","published_at":"2023-12-21T15:22:10+02:00","created_at":"2023-12-21T15:22:10+02:00","vendor":"יוזף שומפטר","type":"ספרים","tags":["שיבולת"],"price":10800,"price_min":10800,"price_max":10800,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":12800,"compare_at_price_min":12800,"compare_at_price_max":12800,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":40978785239083,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":"1386-1116","requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":10800,"weight":0,"compare_at_price":12800,"inventory_management":"shopify","barcode":"138600011161","requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/4db5d9a33f62085fca01929543b127f0.jpg?v=1703164932"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/4db5d9a33f62085fca01929543b127f0.jpg?v=1703164932","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":24618202595371,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.682,"height":2008,"width":1370,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/4db5d9a33f62085fca01929543b127f0.jpg?v=1703164932"},"aspect_ratio":0.682,"height":2008,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/4db5d9a33f62085fca01929543b127f0.jpg?v=1703164932","width":1370}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003cp style=\"text-align: right;\" data-mce-style=\"text-align: right;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003e\"פתיחתם של שווקים חדשים, זרים או מקומיים, וכן ההתפתחות הארגונית, מבית המלאכה והמפעל ועד הקונצרן ממחישים את אותו תהליך המחולל ללא הרף מהפכה מתוך המבנה הכלכלי פנימה, הורס ללא הרף את הישן, יוצר ללא הרף חדש. תהליך זה של הרס יצירתי הוא העובדה המהותית ביותר לגבי הקפיטליזם. ממנו הקפיטליזם עשוי, ובתוכו חי כל עסק קפיטליסטי\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eהמאבק בין הקפיטליזם לסוציאליזם חורג הרבה משאלות של כלכלה: זהו ויכוח על טבע האדם, על האפשרות לתקנו, על מקומו של יצר התחרות, על תפקידה של המדינה בחייו של הפרט, על השוויון והיתכנותו ועל האיזון בין שוויון לחופש. מקום של כבוד בתולדות הדיון הזה שמור לספרו הקלאסי הגדול של \u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eיוזף שומפטר\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e, שנכתב בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eקפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e מציע ניתוח מקורי לכל אחד משלושת המרכיבים של שמו. שומפטר מנסח קפיטליזם שבמרכזו היוזמה והדינמיות, ומעדכן את התפיסה הליברלית הקלאסית בהראותו מדוע שיווי משקל במשק אינו אפשרי ואינו רצוי. אך לא פחות מכך הוא מעמיק בסוציאליזם, שבימים ההם נמצא בתנופה פוליטית ברחבי העולם. שומפטר מגיע למסקנה שהקפיטליזם יפנה את מקומו לסוציאליזם בנסיבות פרדוקסליות: דווקא בגלל העושר והפנאי שהקפיטליזם מייצר. מתוך כך הוא מציע ניתוח מקורי למשנת מרקס, מראה כיצד ייתכן סוציאליזם דמוקרטי, ומציע הגדרה מחודשת ונטולת-אשליות לדמוקרטיה. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003eכיצד תוכל הדמוקרטיה, שהתפתחה בחסות הקפיטליזם, להתקיים במשטר סוציאליסטי?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003eמדוע תחזיתו של שומפטר על ניצחון הסוציאליזם עודה רלוונטית?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003eלמה נוטים אינטלקטואלים לנשוך את היד הקפיטליסטית שמאכילה אותם?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003eועל מה מבוסס עיקרון \"ההרס היצירתי\" הקפיטליסטי המזוהה עם שומפטר?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eיוזף שומפטר\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e נולד בשנת 1883, וכבר בשנות העשרים לחייו שימש פרופסור לאנתרופולוגיה ולכלכלה. הוא כיהן לזמן קצר כשר האוצר של הראשון של אוסטריה שלאחר התפרקות האימפריה. ב־1932 הסתלק מאירופה המידרדרת אל הנאציזם והטוטליטריות, והיגר לארצות הברית; עד פטירתו ב־1950 לימד כלכלה באוניברסיטת הרווארד. שומפטר נחשב לאחד הכלכלנים המשפיעים ביותר במחצית הראשונה של המאה העשרים. בין ספריו המרכזיים האחרים: \u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eתאוריה של התפתחות כלכלית, מחזורי עסקים\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e והכרך עב הכרס \u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eהיסטוריה של ניתוח כלכלי\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e שיצא לאור לאחר מותו. \u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cbr data-mce-fragment=\"1\"\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה
128.00 ₪
108.00 ₪
"פתיחתם של שווקים חדשים, זרים או מקומיים, וכן ההתפתחות הארגונית, מבית המלאכה והמפעל ועד הקונצרן ממחישים את אותו תהליך המחולל...
{"id":7187078348843,"title":"על קרח דק","handle":"על-קרח-דק","description":"\u003cp data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003e\"מדעני אקלים – בתמיכת התקשורת – יוצרים מצג שווא לגבי מה שהמדע אומר, ומדענים רבים אחרים שותפים בשתיקה למצגי השווא הללו. לציבור מגיע יותר\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003eמדע האקלים, אומרים כולם, ברור ומוסכם. יש \"קונצנזוס\". אבל בחינה מדוקדקת מראה שהאקלים אומנם משתנה, ובני האדם משפיעים על כך, אבל לא ברור למה, כמה ואיך. שאלות הליבה המדעיות בעניין השפעת האנושות על האקלים אינן פתורות. האמונה בכותרות התקשורת ובדו\"חות האקלים מסתירה מעינינו את דקויות המדע המורכב; כעת מדען אמריקני בכיר מפזר לראשונה את הערפל.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003eבספר מרתק, צלול ומלא הפתעות, ד\"ר סטיבן קונין מעניק לקוראים כלים להבין את האתגרים בחקר האקלים, ולהבדיל בין הסיקור מעורר התבהלה ובין המדע המפוכח. הוא מצהיר על הנחות היסוד של המחקר, מנחה את הקוראים בהבנת ממצאיו, מפריך מיתוסים, חושף מצגי שווא ומגלה אמיתות לא ידועות. \u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eעל קרח דק\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003e גם דן בדרכי התגובה האפשריות לאקלים המשתנה – מהפחתת פליטות גזי החממה, דרך הנדסת אקלים ועד הסתגלות מקומית. זהו ניתוח אמין, מסקרן ומפליא, של מה שאנחנו יודעים לגבי האקלים, מה שאנחנו לא יודעים, ומה כל זה אומר על עתיד האנושות.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eמדוע המודלים המתוחכמים ביותר מתקשים לחזות היטב את ההתחממות הגלובלית?\u003c\/strong\u003e\u003cbr\u003e\u003cstrong\u003eאיך מדענים, פוליטיקאים ועיתונאים שכנעו אותנו שסופות ההוריקן מחמירות והולכות?\u003c\/strong\u003e\u003cbr\u003e\u003cstrong\u003eכיצד משפיעה האנושות על עליית גובה פני הים, אם היא נמשכת כבר 12 אלף שנה?\u003c\/strong\u003e\u003cbr\u003e\u003cstrong\u003eכמה נזק כלכלי יגרום שינוי האקלים, ולמה האיום בתמותה אסונית מופרך לחלוטין?\u003c\/strong\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003eד\"ר \u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eסטיבן קונין\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003e, פיזיקאי תיאורטי אמריקני, הוא מרצה באוניברסיטת ניו־יורק. בעבר כיהן בתור המדען הראשי של חברת האנרגיה בי־פי בתחום האנרגיה המתחדשת, ובכהונת הנשיא אובמה ניסח את אסטרטגיית טכנולוגיית האנרגיה של ארצות הברית בתור תת־שר למדע במשרד האנרגיה האמריקני. ספרי הלימוד שלו על פיזיקה חישובית עומדים ביסוד פיתוחם של מודלים ממוחשבים החוקרים מערכות פיזיקליות מורכבות. בעשורים האחרונים הוא פרסם מאות מאמרים על פיזיקה, אסטרופיזיקה, טכנולוגיה, אנרגיה ואקלים.\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cbr data-mce-fragment=\"1\"\u003e","published_at":"2024-01-10T13:26:15+02:00","created_at":"2024-01-10T13:26:15+02:00","vendor":"סטיבן קונין","type":"ספרים","tags":["שיבולת"],"price":7800,"price_min":7800,"price_max":7800,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":9800,"compare_at_price_min":9800,"compare_at_price_max":9800,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":40989587931179,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":"1386-1115","requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"על קרח דק","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":7800,"weight":0,"compare_at_price":9800,"inventory_management":"shopify","barcode":"138600011154","requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/WhatsAppImage2024-01-10at13.24.28.jpg?v=1704885977"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/WhatsAppImage2024-01-10at13.24.28.jpg?v=1704885977","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":24756375584811,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.611,"height":1253,"width":766,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/WhatsAppImage2024-01-10at13.24.28.jpg?v=1704885977"},"aspect_ratio":0.611,"height":1253,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/WhatsAppImage2024-01-10at13.24.28.jpg?v=1704885977","width":766}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003cp data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003e\"מדעני אקלים – בתמיכת התקשורת – יוצרים מצג שווא לגבי מה שהמדע אומר, ומדענים רבים אחרים שותפים בשתיקה למצגי השווא הללו. לציבור מגיע יותר\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003eמדע האקלים, אומרים כולם, ברור ומוסכם. יש \"קונצנזוס\". אבל בחינה מדוקדקת מראה שהאקלים אומנם משתנה, ובני האדם משפיעים על כך, אבל לא ברור למה, כמה ואיך. שאלות הליבה המדעיות בעניין השפעת האנושות על האקלים אינן פתורות. האמונה בכותרות התקשורת ובדו\"חות האקלים מסתירה מעינינו את דקויות המדע המורכב; כעת מדען אמריקני בכיר מפזר לראשונה את הערפל.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003eבספר מרתק, צלול ומלא הפתעות, ד\"ר סטיבן קונין מעניק לקוראים כלים להבין את האתגרים בחקר האקלים, ולהבדיל בין הסיקור מעורר התבהלה ובין המדע המפוכח. הוא מצהיר על הנחות היסוד של המחקר, מנחה את הקוראים בהבנת ממצאיו, מפריך מיתוסים, חושף מצגי שווא ומגלה אמיתות לא ידועות. \u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eעל קרח דק\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003e גם דן בדרכי התגובה האפשריות לאקלים המשתנה – מהפחתת פליטות גזי החממה, דרך הנדסת אקלים ועד הסתגלות מקומית. זהו ניתוח אמין, מסקרן ומפליא, של מה שאנחנו יודעים לגבי האקלים, מה שאנחנו לא יודעים, ומה כל זה אומר על עתיד האנושות.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eמדוע המודלים המתוחכמים ביותר מתקשים לחזות היטב את ההתחממות הגלובלית?\u003c\/strong\u003e\u003cbr\u003e\u003cstrong\u003eאיך מדענים, פוליטיקאים ועיתונאים שכנעו אותנו שסופות ההוריקן מחמירות והולכות?\u003c\/strong\u003e\u003cbr\u003e\u003cstrong\u003eכיצד משפיעה האנושות על עליית גובה פני הים, אם היא נמשכת כבר 12 אלף שנה?\u003c\/strong\u003e\u003cbr\u003e\u003cstrong\u003eכמה נזק כלכלי יגרום שינוי האקלים, ולמה האיום בתמותה אסונית מופרך לחלוטין?\u003c\/strong\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003eד\"ר \u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eסטיבן קונין\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\"\u003e, פיזיקאי תיאורטי אמריקני, הוא מרצה באוניברסיטת ניו־יורק. בעבר כיהן בתור המדען הראשי של חברת האנרגיה בי־פי בתחום האנרגיה המתחדשת, ובכהונת הנשיא אובמה ניסח את אסטרטגיית טכנולוגיית האנרגיה של ארצות הברית בתור תת־שר למדע במשרד האנרגיה האמריקני. ספרי הלימוד שלו על פיזיקה חישובית עומדים ביסוד פיתוחם של מודלים ממוחשבים החוקרים מערכות פיזיקליות מורכבות. בעשורים האחרונים הוא פרסם מאות מאמרים על פיזיקה, אסטרופיזיקה, טכנולוגיה, אנרגיה ואקלים.\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cbr data-mce-fragment=\"1\"\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
על קרח דק
98.00 ₪
78.00 ₪
"מדעני אקלים – בתמיכת התקשורת – יוצרים מצג שווא לגבי מה שהמדע אומר, ומדענים רבים אחרים שותפים בשתיקה למצגי השווא...
Hebrew