מדוע הם שונאים בתי ספר פרטיים?
סואל משווה בין הישגיהם של רבבות תלמידים בבתי ספר ציבוריים רגילים ובבתי ספר בזיכיון השוכנים באותם מבנים עצמם. הנתונים הרבים אינם מותירים מקום לספק: בתי הספר בזיכיון הם מסלול הצלה לאוכלוסיות המיעוטים העניים. למרות זאת, אנשי חינוך, ארגוני מורים ופוליטיקאים ממשיכים להתעקש שמדובר בשיטה המיטיבה עם לבנים עשירים, ובכסות אידיאולוגית זו מגינים על אינטרסים זרים.
● מהם הכשלים הגורמים לבתי הספר הציבוריים להיות מדגרות לאלימות ולכישלון? ● למה מתנגדים פרופסורים לחינוך למדידה של הישגים במתמטיקה? ● איך הודבקה תווית של גזענות על בתי הספר המקדמים את האפרו-אמריקנים? ● מה יכולה ישראל ללמוד מהצלחתם המוכחת של בתי הספר בזיכיון בארה"ב?
תומס סואל הוא כלכלן אפרו-אמריקני, מבכירי האינטלקטואלים הציבוריים בארה"ב. הוא נולד ב-1930 למשפחה ענייה בשכונת הארלם בניו יורק, ונשר מלימודיו. בבגרותו הצליח, בזכות התמדתו בלימודי ערב, להתקבל לאוניברסיטת הרווארד, ושם סיים לימודיו בהצטיינות. בתחילת דרכו נשבה בקסם המרקסיזם, אך לימודיו ועבודתו כמתמחה בממשל הפדרלי הפכו אותו לאיש השוק החופשי המאמין בכוחו ובאחריותו של הפרט. סואל חיבר יותר משלושים ספרי מחקר והגות, ביניהם הופיעו בעברית 'יסודות הכלכלה' ו'עימות בין השקפות' (בהוצאת שלם) ו'המרדף אחר צדק קוסמי' (בספריית שיבולת).
מדוע הם שונאים בתי ספר פרטיים?
מחבר: תומס סואל
78.00 ₪
מדוע הם שונאים בתי ספר פרטיים? הוא כתב-הגנה אמפירי על זכות הבחירה של הורים בחינוך ועל תקצוב חינוכי מבוסס הישגים. נבחנת בו שיטת בתי הספר בזיכיון, הנהוגה בארה"ב. אלה הם בתי ספר שמקימים ארגונים פרטיים, המתוקצבים בידי המדינה על פי הישגי תלמידיהם, ואשר להורי התלמידים החופש לבחור באיזה מהם שירצו. כך, כמו בתי ספר פרטיים, הם מבוססים על הישגים ותחרות.
סואל משווה בין הישגיהם של רבבות תלמידים בבתי ספר ציבוריים רגילים ובבתי ספר בזיכיון השוכנים באותם מבנים עצמם. הנתונים הרבים אינם מותירים מקום לספק: בתי הספר בזיכיון הם מסלול הצלה לאוכלוסיות המיעוטים העניים. למרות זאת, אנשי חינוך, ארגוני מורים ופוליטיקאים ממשיכים להתעקש שמדובר בשיטה המיטיבה עם לבנים עשירים, ובכסות אידיאולוגית זו מגינים על אינטרסים זרים.
● מהם הכשלים הגורמים לבתי הספר הציבוריים להיות מדגרות לאלימות ולכישלון?
● למה מתנגדים פרופסורים לחינוך למדידה של הישגים במתמטיקה?
● איך הודבקה תווית של גזענות על בתי הספר המקדמים את האפרו-אמריקנים?
● מה יכולה ישראל ללמוד מהצלחתם המוכחת של בתי הספר בזיכיון בארה"ב?
תומס סואל הוא כלכלן אפרו-אמריקני, מבכירי האינטלקטואלים הציבוריים בארה"ב. הוא נולד ב-1930 למשפחה ענייה בשכונת הארלם בניו יורק, ונשר מלימודיו. בבגרותו הצליח, בזכות התמדתו בלימודי ערב, להתקבל לאוניברסיטת הרווארד, ושם סיים לימודיו בהצטיינות. בתחילת דרכו נשבה בקסם המרקסיזם, אך לימודיו ועבודתו כמתמחה בממשל הפדרלי הפכו אותו לאיש השוק החופשי המאמין בכוחו ובאחריותו של הפרט. סואל חיבר יותר משלושים ספרי מחקר והגות, ביניהם הופיעו בעברית 'יסודות הכלכלה' ו'עימות בין השקפות' (בהוצאת שלם) ו'המרדף אחר צדק קוסמי' (בספריית שיבולת).
מדוע הם שונאים בתי ספר פרטיים? הוא כתב-הגנה אמפירי על זכות הבחירה של הורים בחינוך ועל תקצוב חינוכי מבוסס הישגים. נבחנת בו שיטת בתי הספר בזיכיון, הנהוגה בארה"ב. אלה הם בתי ספר שמקימים ארגונים פרטיים, המתוקצבים בידי המדינה על פי הישגי תלמידיהם, ואשר להורי התלמידים החופש לבחור באיזה מהם שירצו. כך, כמו בתי ספר פרטיים, הם מבוססים על הישגים ותחרות.
סואל משווה בין הישגיהם של רבבות תלמידים בבתי ספר ציבוריים רגילים ובבתי ספר בזיכיון השוכנים באותם מבנים עצמם. הנתונים הרבים אינם מותירים מקום לספק: בתי הספר בזיכיון הם מסלול הצלה לאוכלוסיות המיעוטים העניים. למרות זאת, אנשי חינוך, ארגוני מורים ופוליטיקאים ממשיכים להתעקש שמדובר בשיטה המיטיבה עם לבנים עשירים, ובכסות אידיאולוגית זו מגינים על אינטרסים זרים.
● מהם הכשלים הגורמים לבתי הספר הציבוריים להיות מדגרות לאלימות ולכישלון? ● למה מתנגדים פרופסורים לחינוך למדידה של הישגים במתמטיקה? ● איך הודבקה תווית של גזענות על בתי הספר המקדמים את האפרו-אמריקנים? ● מה יכולה ישראל ללמוד מהצלחתם המוכחת של בתי הספר בזיכיון בארה"ב?
תומס סואל הוא כלכלן אפרו-אמריקני, מבכירי האינטלקטואלים הציבוריים בארה"ב. הוא נולד ב-1930 למשפחה ענייה בשכונת הארלם בניו יורק, ונשר מלימודיו. בבגרותו הצליח, בזכות התמדתו בלימודי ערב, להתקבל לאוניברסיטת הרווארד, ושם סיים לימודיו בהצטיינות. בתחילת דרכו נשבה בקסם המרקסיזם, אך לימודיו ועבודתו כמתמחה בממשל הפדרלי הפכו אותו לאיש השוק החופשי המאמין בכוחו ובאחריותו של הפרט. סואל חיבר יותר משלושים ספרי מחקר והגות, ביניהם הופיעו בעברית 'יסודות הכלכלה' ו'עימות בין השקפות' (בהוצאת שלם) ו'המרדף אחר צדק קוסמי' (בספריית שיבולת).
ספרים נוספים
{"id":7310901051435,"title":"פרידריך האייק","handle":"פרידריך-האייק-copy","description":"\u003cp dir=\"rtl\"\u003e\u003cspan\u003e\u003cstrong\u003e\"החל במחקרו החלוצי על הדינמיקה של צמיחה ומיתון, דרך גילוייו על תפקידי המחירים ומהותה של תחרות, ועד לניתוחיו המעמיקים על שלטון החוק ועל חשיבותם של עקרונות להגבלת המדיניות הממשלתית, האייק הפיח חיוניות חדשה בטיעונים המגינים על קיומה של חברת בני אדם חופשיים ואחראיים\"\u003c\/strong\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eהכלכלן זוכה פרס הנובל \u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eפרידריך האייק\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e (1899–1992) היה אחד מההוגים החשובים והמשפיעים שפעלו במאה העשרים. הוא נולד בוינה והחל את דרכו ככלכלן במוסדות האקדמיים הנחשבים שבלונדון. את מחקריו הראשונים הקדיש לגורמים שיוצרים את התנודות הגדולות של הכלכלה, אלו המאיצים צמיחה ומביאים למיתון, והדרכים המובילות חברות לשגשוג או לשפל. את עיקר פרסומו קנה בזכות ספרו \u003cstrong\u003eהדרך לשעבוד\u003c\/strong\u003e, בו שרטט כיצד אומות חופשיות עלולות להידרדר לדיכוי כתוצאה מהתערבות ממשלתית הולכת וגוברת בחיי האזרחים, גם אם זו נעשית מתוך כוונות טובות. יותר משני עשורים לאחר פטירתו עבודתו של האייק עדיין מעצבת את מחשבתם של כלכלנים, חוקרים ומדינאים ברחבי העולם והיא נעשית יותר ויותר רלוונטית בעידן שבו ממשלות נוטות לאמץ מדיניות מתערבת בניסיון לשנות באופן מלאכותי את המציאות הכלכלית.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cmeta charset=\"utf-8\"\u003e\u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eדונלד בודרו\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e (נולד ב־1958) הוא פרופסור לכלכלה ועמית בכיר בתוכנית \"האייק\" ללימודים מתקדמים בפילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה באוניברסיטת ג'ורג' מייסון שבוירגי'ניה. לצד זאת הוא משמש כעמית בכיר במכון פרייזר וכיהן כנשיא האגודה לחינוך כלכלי. בודרו חיבר מספר ספרים בנושאי כלכלה וחברה וביניהם \u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eגלובליזציה\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e\u003cstrong\u003e \u003c\/strong\u003e(2008).\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e","published_at":"2025-01-14T15:14:43+02:00","created_at":"2025-01-14T15:14:44+02:00","vendor":"דונלד בודרו","type":"Books","tags":[],"price":5800,"price_min":5800,"price_max":5800,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":6800,"compare_at_price_min":6800,"compare_at_price_max":6800,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":41285546049579,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":"1386-1130","requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"פרידריך האייק","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":5800,"weight":0,"compare_at_price":6800,"inventory_management":"shopify","barcode":"138600011307","requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/image_19_50dfa2cf-d543-4252-8aef-b6837a657ce2.png?v=1735134726","\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/WhatsAppImage2024-12-25at15.47.36.jpg?v=1735134898"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/image_19_50dfa2cf-d543-4252-8aef-b6837a657ce2.png?v=1735134726","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":26100345602091,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.652,"height":1192,"width":777,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/image_19_50dfa2cf-d543-4252-8aef-b6837a657ce2.png?v=1735134726"},"aspect_ratio":0.652,"height":1192,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/image_19_50dfa2cf-d543-4252-8aef-b6837a657ce2.png?v=1735134726","width":777},{"alt":null,"id":26100364836907,"position":2,"preview_image":{"aspect_ratio":2.27,"height":705,"width":1600,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/WhatsAppImage2024-12-25at15.47.36.jpg?v=1735134898"},"aspect_ratio":2.27,"height":705,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/WhatsAppImage2024-12-25at15.47.36.jpg?v=1735134898","width":1600}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003cp dir=\"rtl\"\u003e\u003cspan\u003e\u003cstrong\u003e\"החל במחקרו החלוצי על הדינמיקה של צמיחה ומיתון, דרך גילוייו על תפקידי המחירים ומהותה של תחרות, ועד לניתוחיו המעמיקים על שלטון החוק ועל חשיבותם של עקרונות להגבלת המדיניות הממשלתית, האייק הפיח חיוניות חדשה בטיעונים המגינים על קיומה של חברת בני אדם חופשיים ואחראיים\"\u003c\/strong\u003e\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eהכלכלן זוכה פרס הנובל \u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eפרידריך האייק\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e (1899–1992) היה אחד מההוגים החשובים והמשפיעים שפעלו במאה העשרים. הוא נולד בוינה והחל את דרכו ככלכלן במוסדות האקדמיים הנחשבים שבלונדון. את מחקריו הראשונים הקדיש לגורמים שיוצרים את התנודות הגדולות של הכלכלה, אלו המאיצים צמיחה ומביאים למיתון, והדרכים המובילות חברות לשגשוג או לשפל. את עיקר פרסומו קנה בזכות ספרו \u003cstrong\u003eהדרך לשעבוד\u003c\/strong\u003e, בו שרטט כיצד אומות חופשיות עלולות להידרדר לדיכוי כתוצאה מהתערבות ממשלתית הולכת וגוברת בחיי האזרחים, גם אם זו נעשית מתוך כוונות טובות. יותר משני עשורים לאחר פטירתו עבודתו של האייק עדיין מעצבת את מחשבתם של כלכלנים, חוקרים ומדינאים ברחבי העולם והיא נעשית יותר ויותר רלוונטית בעידן שבו ממשלות נוטות לאמץ מדיניות מתערבת בניסיון לשנות באופן מלאכותי את המציאות הכלכלית.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cmeta charset=\"utf-8\"\u003e\u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eדונלד בודרו\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e (נולד ב־1958) הוא פרופסור לכלכלה ועמית בכיר בתוכנית \"האייק\" ללימודים מתקדמים בפילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה באוניברסיטת ג'ורג' מייסון שבוירגי'ניה. לצד זאת הוא משמש כעמית בכיר במכון פרייזר וכיהן כנשיא האגודה לחינוך כלכלי. בודרו חיבר מספר ספרים בנושאי כלכלה וחברה וביניהם \u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eגלובליזציה\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e\u003cstrong\u003e \u003c\/strong\u003e(2008).\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
פרידריך האייק
68.00 ₪
58.00 ₪
"החל במחקרו החלוצי על הדינמיקה של צמיחה ומיתון, דרך גילוייו על תפקידי המחירים ומהותה של תחרות, ועד לניתוחיו המעמיקים על...
{"id":7310901018667,"title":"אדם סמית","handle":"אדם-סמית-1","description":"\u003cp dir=\"rtl\"\u003e\u003cstrong\u003e\"תועלתו האישית של האדם ולא תועלת הכלל היא שעומדת לנגד עיניו. אבל לימוד תועלתו שלו מוביל אותו בהכרח להעדיף את התעסוקה שהכי משתלמת לחברה [...] בזה, כמו בפעולות רבות אחרות, הוא מוּבָל בידי יד נעלמה לקדם מטרה שמעולם לא עמדה לעיניו\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e\u003cstrong\u003eאדם סמית\u003c\/strong\u003e (1723–1790), היה הוגה דעות, פילוסוף של המוסר וכלכלן שטבע כמה מהרעיונות המכוננים של העת המודרנית, ונחשב כאדריכל האינטלקטואלי של הקפיטליזם. בספרו הקאנוני \u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eעושר העמים\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e, סמית חידש מושגים מהפכניים־לזמנו כמו 'היד הנעלמה' – תיאוריה שהראתה כיצד קידום האינטרסים האישיים של פרטים יכולים לקדם את הטוב החברתי הכללי. הוא ניסח את העקרונות של חלוקת העבודה, חופש המסחר והתחרות החופשית, רעיונות שהפכו עם הזמן לעמודי התווך של הכלכלה הגלובלית. התובנות והלקחים מעבודתו של סמית, שחותרים ללא לאות למצוא כלים חדשים לשיפור חיי האדם והחברה, לא רק עיצבו את ההבנה הכלכלית של זמנו, אלא ממשיכים להדהד בכלכלה, בפוליטיקה ובחשיבה החברתית של המאה ה־21.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cb id=\"docs-internal-guid-5bc28358-7fff-eb3f-d4cb-b90d74b4b6a4\"\u003e\u003cspan\u003eג'יימס אוטסון\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e \u003c\/span\u003e\u003c\/b\u003eהוא נשיא קרן תומס סמית לאתיקה עסקית, פרופסור לכלכלה ומנהל מכון אֶוּדימוניה באוניברסיטת וייק פורסט בצפון קרוליינה. אוסטון הוא עמית בכיר במכון פרייזר וחוקר בכיר בקרן למחקרים אמריקניים. חיבר מספר ספרים ומאמרים אודות אדם סמית, ביניהם ביוגרפיה מקיפה שראתה אור ב־2013.\u003c\/p\u003e","published_at":"2025-01-14T15:14:38+02:00","created_at":"2025-01-14T15:14:38+02:00","vendor":"ג'יימס אוטסון","type":"Books","tags":[],"price":5800,"price_min":5800,"price_max":5800,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":6800,"compare_at_price_min":6800,"compare_at_price_max":6800,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":41285546016811,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":"1386-1141","requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"אדם סמית","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":5800,"weight":0,"compare_at_price":6800,"inventory_management":"shopify","barcode":"138600011413","requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/image_18.png?v=1735135040","\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/WhatsAppImage2024-12-25at15.47.04.jpg?v=1735135053"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/image_18.png?v=1735135040","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":26100375879723,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.672,"height":1170,"width":786,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/image_18.png?v=1735135040"},"aspect_ratio":0.672,"height":1170,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/image_18.png?v=1735135040","width":786},{"alt":null,"id":26100380925995,"position":2,"preview_image":{"aspect_ratio":2.273,"height":704,"width":1600,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/WhatsAppImage2024-12-25at15.47.04.jpg?v=1735135053"},"aspect_ratio":2.273,"height":704,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/WhatsAppImage2024-12-25at15.47.04.jpg?v=1735135053","width":1600}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003cp dir=\"rtl\"\u003e\u003cstrong\u003e\"תועלתו האישית של האדם ולא תועלת הכלל היא שעומדת לנגד עיניו. אבל לימוד תועלתו שלו מוביל אותו בהכרח להעדיף את התעסוקה שהכי משתלמת לחברה [...] בזה, כמו בפעולות רבות אחרות, הוא מוּבָל בידי יד נעלמה לקדם מטרה שמעולם לא עמדה לעיניו\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e\u003cstrong\u003eאדם סמית\u003c\/strong\u003e (1723–1790), היה הוגה דעות, פילוסוף של המוסר וכלכלן שטבע כמה מהרעיונות המכוננים של העת המודרנית, ונחשב כאדריכל האינטלקטואלי של הקפיטליזם. בספרו הקאנוני \u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eעושר העמים\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e, סמית חידש מושגים מהפכניים־לזמנו כמו 'היד הנעלמה' – תיאוריה שהראתה כיצד קידום האינטרסים האישיים של פרטים יכולים לקדם את הטוב החברתי הכללי. הוא ניסח את העקרונות של חלוקת העבודה, חופש המסחר והתחרות החופשית, רעיונות שהפכו עם הזמן לעמודי התווך של הכלכלה הגלובלית. התובנות והלקחים מעבודתו של סמית, שחותרים ללא לאות למצוא כלים חדשים לשיפור חיי האדם והחברה, לא רק עיצבו את ההבנה הכלכלית של זמנו, אלא ממשיכים להדהד בכלכלה, בפוליטיקה ובחשיבה החברתית של המאה ה־21.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cb id=\"docs-internal-guid-5bc28358-7fff-eb3f-d4cb-b90d74b4b6a4\"\u003e\u003cspan\u003eג'יימס אוטסון\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e \u003c\/span\u003e\u003c\/b\u003eהוא נשיא קרן תומס סמית לאתיקה עסקית, פרופסור לכלכלה ומנהל מכון אֶוּדימוניה באוניברסיטת וייק פורסט בצפון קרוליינה. אוסטון הוא עמית בכיר במכון פרייזר וחוקר בכיר בקרן למחקרים אמריקניים. חיבר מספר ספרים ומאמרים אודות אדם סמית, ביניהם ביוגרפיה מקיפה שראתה אור ב־2013.\u003c\/p\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
אדם סמית
68.00 ₪
58.00 ₪
"תועלתו האישית של האדם ולא תועלת הכלל היא שעומדת לנגד עיניו. אבל לימוד תועלתו שלו מוביל אותו בהכרח להעדיף את...
{"id":7239375192107,"title":"חוקי פרקינסון","handle":"חוקי-פרקינסון","description":"\u003cp style=\"text-align: right;\" data-mce-style=\"text-align: right;\"\u003e \u003cbr\u003e\u003cstrong\u003e\"הוועדה מטִבעה אינה מוצר טכנולוגי, כי אם חומר אורגני: לא מבנה אלא צמח. הוא שולח שורשים, גדל, מלבלב, קמל, מת, ואז מפזר את הזרעים שמהם יצמחו עוד ועדות בעתיד.\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003eבחיבור מבריק ששינה את העולם מאבחן ההיסטוריון \u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eס' נורתקוט פרקינסון \u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eאת ההיגיון האנושי העקום והעיקש המונע יעילות ופריון כלכלי. החוק הידוע ביותר הנושא את שמו – \"העבודה מתרחבת כדי למלא את הזמן המוקצה להשלמתה\" – חולל מהפכה בהבנתנו על ניהול הזמן והתנהגות ארגונית.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eפרקינסון פורס, בהומור שגלגל מצחוק דורות של מנהלים ושכירים בתאגידים, שורה של כללי אצבע שהשפיעו על התאוריה והמעש של הניהול המודרני: מהדינמיקה המובילה להתנפחות הבלתי נמנעת של ועדות ומערכות בירוקרטיות, דרך \"חוק הזוטות\" המסביר מדוע סעיפי תקציב פעוטים זוכים לדיונים ארוכים הרבה יותר מסעיפי ענק, עבור בנוסחה המאפשרת לזהות את האנשים החשובים במסיבה, עד הדרך האלגנטית לומר שלום למנהל בכיר שעתידו מאחוריו\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eהאבחנות של פרקינסון מציעות הדרכה שלא תסולא בפז למנהיגים ולאנשי מקצוע השואפים לשפר ביצועים ולייעל תהליכים. \u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eחוקי פרקינסון \u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eהוא מדריך על־זמני לכל מי שמעוניין לשלוט באומנות היעילות. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003e\"אחד השיעורים החשובים שלמדתי בחיי הוא כמה נכון חוק פרקינסון – העבודה אכן מתרחבת וממלאה את הזמן שהוגדר להשלמתה\". ~ מרגרט תאצ'ר, ראש ממשלת בריטניה \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\"חוק פרקינסון עובד בכל מקום\" ~ מיכאיל גורבצ'וב, המנהיג האחרון של ברית המועצות\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e\u003cbr\u003e\u003cstrong\u003e\"בעידן שבו המהירות והיעילות קריטיות, חוק פרקינסון הוא ספר חיוני לכל מנהל ואיש מקצוע\" ~ \u003c\/strong\u003e\u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eForbes \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\"חוק פרקינסון משנה את הדרך שבה אנו חושבים על ניהול זמן ומשאבים. הוא מספק תובנות עמוקות לגבי ההתנהלות האנושית ודרכי השיפור שלה.\" ~ Wall Street Journal\u003cbr\u003e\u003cbr\u003eסיריל נורתקוט פרקינסון\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e\u003cstrong\u003e \u003c\/strong\u003e(1909–1993) היה היסטוריון ימי בריטי וקצין בצבא הבריטי. פרקינסון הוא מחברם של כ־60 ספרים, שזה הקרוי על שמו – \u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eחוקי פרקינסון\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e – הוא המפורסם שבהם. פרקינסון הגה כללים המובילים את השירות הציבורי עד ימינו־אנו, וממשיך להשפיע גם לאחר מותו על ניהול הבירוקרטיה בעולם. \u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003c!----\u003e","published_at":"2024-08-15T10:18:47+03:00","created_at":"2024-05-21T09:36:58+03:00","vendor":"נורתקוט פרקינסון","type":"Books","tags":["שיבולת"],"price":7800,"price_min":7800,"price_max":7800,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":9800,"compare_at_price_min":9800,"compare_at_price_max":9800,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":41097466609707,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":"1386-1127","requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"חוקי פרקינסון","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":7800,"weight":0,"compare_at_price":9800,"inventory_management":"shopify","barcode":"138600011277","requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/parkinson.jpg?v=1716273284"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/parkinson.jpg?v=1716273284","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":25295100477483,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.641,"height":702,"width":450,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/parkinson.jpg?v=1716273284"},"aspect_ratio":0.641,"height":702,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/parkinson.jpg?v=1716273284","width":450}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003cp style=\"text-align: right;\" data-mce-style=\"text-align: right;\"\u003e \u003cbr\u003e\u003cstrong\u003e\"הוועדה מטִבעה אינה מוצר טכנולוגי, כי אם חומר אורגני: לא מבנה אלא צמח. הוא שולח שורשים, גדל, מלבלב, קמל, מת, ואז מפזר את הזרעים שמהם יצמחו עוד ועדות בעתיד.\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003eבחיבור מבריק ששינה את העולם מאבחן ההיסטוריון \u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eס' נורתקוט פרקינסון \u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eאת ההיגיון האנושי העקום והעיקש המונע יעילות ופריון כלכלי. החוק הידוע ביותר הנושא את שמו – \"העבודה מתרחבת כדי למלא את הזמן המוקצה להשלמתה\" – חולל מהפכה בהבנתנו על ניהול הזמן והתנהגות ארגונית.\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eפרקינסון פורס, בהומור שגלגל מצחוק דורות של מנהלים ושכירים בתאגידים, שורה של כללי אצבע שהשפיעו על התאוריה והמעש של הניהול המודרני: מהדינמיקה המובילה להתנפחות הבלתי נמנעת של ועדות ומערכות בירוקרטיות, דרך \"חוק הזוטות\" המסביר מדוע סעיפי תקציב פעוטים זוכים לדיונים ארוכים הרבה יותר מסעיפי ענק, עבור בנוסחה המאפשרת לזהות את האנשים החשובים במסיבה, עד הדרך האלגנטית לומר שלום למנהל בכיר שעתידו מאחוריו\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eהאבחנות של פרקינסון מציעות הדרכה שלא תסולא בפז למנהיגים ולאנשי מקצוע השואפים לשפר ביצועים ולייעל תהליכים. \u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eחוקי פרקינסון \u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eהוא מדריך על־זמני לכל מי שמעוניין לשלוט באומנות היעילות. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003e\"אחד השיעורים החשובים שלמדתי בחיי הוא כמה נכון חוק פרקינסון – העבודה אכן מתרחבת וממלאה את הזמן שהוגדר להשלמתה\". ~ מרגרט תאצ'ר, ראש ממשלת בריטניה \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\"חוק פרקינסון עובד בכל מקום\" ~ מיכאיל גורבצ'וב, המנהיג האחרון של ברית המועצות\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e\u003cbr\u003e\u003cstrong\u003e\"בעידן שבו המהירות והיעילות קריטיות, חוק פרקינסון הוא ספר חיוני לכל מנהל ואיש מקצוע\" ~ \u003c\/strong\u003e\u003c\/span\u003e\u003cstrong\u003eForbes \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\"חוק פרקינסון משנה את הדרך שבה אנו חושבים על ניהול זמן ומשאבים. הוא מספק תובנות עמוקות לגבי ההתנהלות האנושית ודרכי השיפור שלה.\" ~ Wall Street Journal\u003cbr\u003e\u003cbr\u003eסיריל נורתקוט פרקינסון\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e\u003cstrong\u003e \u003c\/strong\u003e(1909–1993) היה היסטוריון ימי בריטי וקצין בצבא הבריטי. פרקינסון הוא מחברם של כ־60 ספרים, שזה הקרוי על שמו – \u003c\/span\u003e\u003cspan\u003eחוקי פרקינסון\u003c\/span\u003e\u003cspan\u003e – הוא המפורסם שבהם. פרקינסון הגה כללים המובילים את השירות הציבורי עד ימינו־אנו, וממשיך להשפיע גם לאחר מותו על ניהול הבירוקרטיה בעולם. \u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003c!----\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
חוקי פרקינסון
98.00 ₪
78.00 ₪
"הוועדה מטִבעה אינה מוצר טכנולוגי, כי אם חומר אורגני: לא מבנה אלא צמח. הוא שולח שורשים, גדל, מלבלב, קמל, מת,...
{"id":7182626258987,"title":"קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה","handle":"קפיטליזם-סוציאליזם-ודמוקרטיה","description":"\u003cp style=\"text-align: right;\" data-mce-style=\"text-align: right;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003e\"פתיחתם של שווקים חדשים, זרים או מקומיים, וכן ההתפתחות הארגונית, מבית המלאכה והמפעל ועד הקונצרן ממחישים את אותו תהליך המחולל ללא הרף מהפכה מתוך המבנה הכלכלי פנימה, הורס ללא הרף את הישן, יוצר ללא הרף חדש. תהליך זה של הרס יצירתי הוא העובדה המהותית ביותר לגבי הקפיטליזם. ממנו הקפיטליזם עשוי, ובתוכו חי כל עסק קפיטליסטי\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eהמאבק בין הקפיטליזם לסוציאליזם חורג הרבה משאלות של כלכלה: זהו ויכוח על טבע האדם, על האפשרות לתקנו, על מקומו של יצר התחרות, על תפקידה של המדינה בחייו של הפרט, על השוויון והיתכנותו ועל האיזון בין שוויון לחופש. מקום של כבוד בתולדות הדיון הזה שמור לספרו הקלאסי הגדול של \u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eיוזף שומפטר\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e, שנכתב בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eקפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e מציע ניתוח מקורי לכל אחד משלושת המרכיבים של שמו. שומפטר מנסח קפיטליזם שבמרכזו היוזמה והדינמיות, ומעדכן את התפיסה הליברלית הקלאסית בהראותו מדוע שיווי משקל במשק אינו אפשרי ואינו רצוי. אך לא פחות מכך הוא מעמיק בסוציאליזם, שבימים ההם נמצא בתנופה פוליטית ברחבי העולם. שומפטר מגיע למסקנה שהקפיטליזם יפנה את מקומו לסוציאליזם בנסיבות פרדוקסליות: דווקא בגלל העושר והפנאי שהקפיטליזם מייצר. מתוך כך הוא מציע ניתוח מקורי למשנת מרקס, מראה כיצד ייתכן סוציאליזם דמוקרטי, ומציע הגדרה מחודשת ונטולת-אשליות לדמוקרטיה. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003eכיצד תוכל הדמוקרטיה, שהתפתחה בחסות הקפיטליזם, להתקיים במשטר סוציאליסטי?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003eמדוע תחזיתו של שומפטר על ניצחון הסוציאליזם עודה רלוונטית?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003eלמה נוטים אינטלקטואלים לנשוך את היד הקפיטליסטית שמאכילה אותם?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003eועל מה מבוסס עיקרון \"ההרס היצירתי\" הקפיטליסטי המזוהה עם שומפטר?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eיוזף שומפטר\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e נולד בשנת 1883, וכבר בשנות העשרים לחייו שימש פרופסור לאנתרופולוגיה ולכלכלה. הוא כיהן לזמן קצר כשר האוצר של הראשון של אוסטריה שלאחר התפרקות האימפריה. ב־1932 הסתלק מאירופה המידרדרת אל הנאציזם והטוטליטריות, והיגר לארצות הברית; עד פטירתו ב־1950 לימד כלכלה באוניברסיטת הרווארד. שומפטר נחשב לאחד הכלכלנים המשפיעים ביותר במחצית הראשונה של המאה העשרים. בין ספריו המרכזיים האחרים: \u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eתאוריה של התפתחות כלכלית, מחזורי עסקים\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e והכרך עב הכרס \u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eהיסטוריה של ניתוח כלכלי\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e שיצא לאור לאחר מותו. \u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cbr data-mce-fragment=\"1\"\u003e","published_at":"2023-12-21T15:22:10+02:00","created_at":"2023-12-21T15:22:10+02:00","vendor":"יוזף שומפטר","type":"ספרים","tags":["שיבולת"],"price":10800,"price_min":10800,"price_max":10800,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":12800,"compare_at_price_min":12800,"compare_at_price_max":12800,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":40978785239083,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":"1386-1116","requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":10800,"weight":0,"compare_at_price":12800,"inventory_management":"shopify","barcode":"138600011161","requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/4db5d9a33f62085fca01929543b127f0.jpg?v=1703164932"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/4db5d9a33f62085fca01929543b127f0.jpg?v=1703164932","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":24618202595371,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.682,"height":2008,"width":1370,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/4db5d9a33f62085fca01929543b127f0.jpg?v=1703164932"},"aspect_ratio":0.682,"height":2008,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/4db5d9a33f62085fca01929543b127f0.jpg?v=1703164932","width":1370}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003cp style=\"text-align: right;\" data-mce-style=\"text-align: right;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003e\"פתיחתם של שווקים חדשים, זרים או מקומיים, וכן ההתפתחות הארגונית, מבית המלאכה והמפעל ועד הקונצרן ממחישים את אותו תהליך המחולל ללא הרף מהפכה מתוך המבנה הכלכלי פנימה, הורס ללא הרף את הישן, יוצר ללא הרף חדש. תהליך זה של הרס יצירתי הוא העובדה המהותית ביותר לגבי הקפיטליזם. ממנו הקפיטליזם עשוי, ובתוכו חי כל עסק קפיטליסטי\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eהמאבק בין הקפיטליזם לסוציאליזם חורג הרבה משאלות של כלכלה: זהו ויכוח על טבע האדם, על האפשרות לתקנו, על מקומו של יצר התחרות, על תפקידה של המדינה בחייו של הפרט, על השוויון והיתכנותו ועל האיזון בין שוויון לחופש. מקום של כבוד בתולדות הדיון הזה שמור לספרו הקלאסי הגדול של \u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eיוזף שומפטר\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e, שנכתב בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eקפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e מציע ניתוח מקורי לכל אחד משלושת המרכיבים של שמו. שומפטר מנסח קפיטליזם שבמרכזו היוזמה והדינמיות, ומעדכן את התפיסה הליברלית הקלאסית בהראותו מדוע שיווי משקל במשק אינו אפשרי ואינו רצוי. אך לא פחות מכך הוא מעמיק בסוציאליזם, שבימים ההם נמצא בתנופה פוליטית ברחבי העולם. שומפטר מגיע למסקנה שהקפיטליזם יפנה את מקומו לסוציאליזם בנסיבות פרדוקסליות: דווקא בגלל העושר והפנאי שהקפיטליזם מייצר. מתוך כך הוא מציע ניתוח מקורי למשנת מרקס, מראה כיצד ייתכן סוציאליזם דמוקרטי, ומציע הגדרה מחודשת ונטולת-אשליות לדמוקרטיה. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003eכיצד תוכל הדמוקרטיה, שהתפתחה בחסות הקפיטליזם, להתקיים במשטר סוציאליסטי?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003eמדוע תחזיתו של שומפטר על ניצחון הסוציאליזם עודה רלוונטית?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003eלמה נוטים אינטלקטואלים לנשוך את היד הקפיטליסטית שמאכילה אותם?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003eועל מה מבוסס עיקרון \"ההרס היצירתי\" הקפיטליסטי המזוהה עם שומפטר?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eיוזף שומפטר\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e נולד בשנת 1883, וכבר בשנות העשרים לחייו שימש פרופסור לאנתרופולוגיה ולכלכלה. הוא כיהן לזמן קצר כשר האוצר של הראשון של אוסטריה שלאחר התפרקות האימפריה. ב־1932 הסתלק מאירופה המידרדרת אל הנאציזם והטוטליטריות, והיגר לארצות הברית; עד פטירתו ב־1950 לימד כלכלה באוניברסיטת הרווארד. שומפטר נחשב לאחד הכלכלנים המשפיעים ביותר במחצית הראשונה של המאה העשרים. בין ספריו המרכזיים האחרים: \u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eתאוריה של התפתחות כלכלית, מחזורי עסקים\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e והכרך עב הכרס \u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eהיסטוריה של ניתוח כלכלי\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e שיצא לאור לאחר מותו. \u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cbr data-mce-fragment=\"1\"\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה
128.00 ₪
108.00 ₪
"פתיחתם של שווקים חדשים, זרים או מקומיים, וכן ההתפתחות הארגונית, מבית המלאכה והמפעל ועד הקונצרן ממחישים את אותו תהליך המחולל...
{"id":7163144110123,"title":"סן-פיאסקו","handle":"סן-פיאסקו","description":"\u003cdiv style=\"text-align: right;\" data-mce-style=\"text-align: right;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\n\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003e\"העיר הזאת מטילה על חנויות הגלידה שלה הגבלות חמורות יותר מאשר על סוחרי הסמים שלה, אנשים שאחראים למותם של 713 מאזרחיה בשנה אחת\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eקליפורניה היא אחת המדינות הגדולות והעשירות ביותר בארצות הברית, וכלכלתה היא השישית בגודלה בעולם. בה נמצא עמק הסיליקון, בירת ההייטק העולמית. איך קרה שפנינת הכתר היפהפייה של המדינה המצליחה הזאת, סן־פרנסיסקו, וכמותה ערים נוספות בחוף המערבי, הפכה לזירת בלהות של אלימות־רחוב, פשיעה, סחר ושימוש בסמים קשים בראש חוצות?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eמייקל שלנברגר, חוקר ופעיל סביבה תושב סן־פרנסיסקו, יצא למחקר שטח מקיף וחזר עם מסקנות. אידאולוגיה קיצונית, השוללת את יכולת השליטה העצמית של האדם, מבקשת למזער נזקים במקום לתמרץ החלמה וגמילה, מכחישה את הפסיכיאטרייה ורואה בפשיעה תיקון לעוולות היסטוריות – מצליחה לשתק ערים שלמות ולאמלל את תושביהן, באמצעות תמרון השפה והמושגים ומניפולציות רגשיות ופוליטיות. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e?כיצד גרמו רעיונותיו של מישל פוקו לשלילתו של מתן טיפול מציל חיים להומלסים על סף מוות\u003cbr\u003e?איזה סרט זוכה אוסקר האיץ את הצפת הרחובות בחולים פסיכיאטריים\u003cbr\u003eמהן התוצאות של מדיניות סגירת בתי המחסה להומלסים וחלוקת מחטים סטריליות לנרקומנים?\u003cbr\u003e?איך יוכלו סן־פרנסיסקו ויתר ערי החוף המערבי להשתקם ולחזור לגדולתן\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eמייקל שלנברגר\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e, יליד 1971, הוא מהחוקרים הבולטים של תחומי הסביבה, האנרגייה והמדיניות הציבורית בארה\"ב. בין היתר הוכרז כ\"גיבור הסביבה\" של מגזין 'טיים'. כיום משמש חבר וחוקר בארגון\u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003e '\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eקִדמה סביבתית',\u003c\/span\u003e \u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eהשואף לקדם \"טבע ושפע לכול\". ידוע בעמדותיו הביקורתיות כלפי פוליטיקת האקלים, וספרו הקודם שעסק בנושא, \u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eאפוקליפסה אף פעם\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e, הופיע גם הוא בתרגום לעברית בספריית שיבולת.\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cbr data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cbr data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cbr data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cbr data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/span\u003e\n\u003c\/div\u003e","published_at":"2023-10-29T15:39:26+02:00","created_at":"2023-10-29T15:39:26+02:00","vendor":"מייקל שלנברגר","type":"Books","tags":["שיבולת"],"price":7800,"price_min":7800,"price_max":7800,"available":true,"price_varies":false,"compare_at_price":9800,"compare_at_price_min":9800,"compare_at_price_max":9800,"compare_at_price_varies":false,"variants":[{"id":40932948541483,"title":"Default Title","option1":"Default Title","option2":null,"option3":null,"sku":"1386-1111","requires_shipping":true,"taxable":true,"featured_image":null,"available":true,"name":"סן-פיאסקו","public_title":null,"options":["Default Title"],"price":7800,"weight":0,"compare_at_price":9800,"inventory_management":"shopify","barcode":"138600011116","requires_selling_plan":false,"selling_plan_allocations":[]}],"images":["\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/145e7f5ffd9e682508ba18b84be6dad1.jpg?v=1698586768"],"featured_image":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/145e7f5ffd9e682508ba18b84be6dad1.jpg?v=1698586768","options":["Title"],"media":[{"alt":null,"id":24245854568491,"position":1,"preview_image":{"aspect_ratio":0.646,"height":2472,"width":1597,"src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/145e7f5ffd9e682508ba18b84be6dad1.jpg?v=1698586768"},"aspect_ratio":0.646,"height":2472,"media_type":"image","src":"\/\/sellameir.com\/cdn\/shop\/files\/145e7f5ffd9e682508ba18b84be6dad1.jpg?v=1698586768","width":1597}],"requires_selling_plan":false,"selling_plan_groups":[],"content":"\u003cdiv style=\"text-align: right;\" data-mce-style=\"text-align: right;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\n\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003e\"העיר הזאת מטילה על חנויות הגלידה שלה הגבלות חמורות יותר מאשר על סוחרי הסמים שלה, אנשים שאחראים למותם של 713 מאזרחיה בשנה אחת\"\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eקליפורניה היא אחת המדינות הגדולות והעשירות ביותר בארצות הברית, וכלכלתה היא השישית בגודלה בעולם. בה נמצא עמק הסיליקון, בירת ההייטק העולמית. איך קרה שפנינת הכתר היפהפייה של המדינה המצליחה הזאת, סן־פרנסיסקו, וכמותה ערים נוספות בחוף המערבי, הפכה לזירת בלהות של אלימות־רחוב, פשיעה, סחר ושימוש בסמים קשים בראש חוצות?\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eמייקל שלנברגר, חוקר ופעיל סביבה תושב סן־פרנסיסקו, יצא למחקר שטח מקיף וחזר עם מסקנות. אידאולוגיה קיצונית, השוללת את יכולת השליטה העצמית של האדם, מבקשת למזער נזקים במקום לתמרץ החלמה וגמילה, מכחישה את הפסיכיאטרייה ורואה בפשיעה תיקון לעוולות היסטוריות – מצליחה לשתק ערים שלמות ולאמלל את תושביהן, באמצעות תמרון השפה והמושגים ומניפולציות רגשיות ופוליטיות. \u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e?כיצד גרמו רעיונותיו של מישל פוקו לשלילתו של מתן טיפול מציל חיים להומלסים על סף מוות\u003cbr\u003e?איזה סרט זוכה אוסקר האיץ את הצפת הרחובות בחולים פסיכיאטריים\u003cbr\u003eמהן התוצאות של מדיניות סגירת בתי המחסה להומלסים וחלוקת מחטים סטריליות לנרקומנים?\u003cbr\u003e?איך יוכלו סן־פרנסיסקו ויתר ערי החוף המערבי להשתקם ולחזור לגדולתן\u003cbr\u003e\u003cbr\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eמייקל שלנברגר\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e, יליד 1971, הוא מהחוקרים הבולטים של תחומי הסביבה, האנרגייה והמדיניות הציבורית בארה\"ב. בין היתר הוכרז כ\"גיבור הסביבה\" של מגזין 'טיים'. כיום משמש חבר וחוקר בארגון\u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003e '\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eקִדמה סביבתית',\u003c\/span\u003e \u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003eהשואף לקדם \"טבע ושפע לכול\". ידוע בעמדותיו הביקורתיות כלפי פוליטיקת האקלים, וספרו הקודם שעסק בנושא, \u003c\/span\u003e\u003cb data-mce-fragment=\"1\"\u003eאפוקליפסה אף פעם\u003c\/b\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e, הופיע גם הוא בתרגום לעברית בספריית שיבולת.\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cbr data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cbr data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/span\u003e\u003cspan style=\"font-weight: 400;\" data-mce-style=\"font-weight: 400;\" data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cbr data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003cbr data-mce-fragment=\"1\"\u003e\u003c\/span\u003e\n\u003c\/div\u003e"}
ייתכן ותאהב גם את:
סן-פיאסקו
98.00 ₪
78.00 ₪
"העיר הזאת מטילה על חנויות הגלידה שלה הגבלות חמורות יותר מאשר על סוחרי הסמים שלה, אנשים שאחראים למותם של 713...